זהו, יום אחרון לטיול פה בקנדה.
קמתי לי כרגיל ראשון לאחר לילה לא פשוט ויצאתי לטיול במתחם העלוב שהיה כאן. אין מה לעשות - אתה מקבל את מה שאתה משלם עליו ובמקרה שלנו רצינו לחסוך. חזרתי לחדר והוצאתי את ארוחת הבוקר של שאריות - קורנפלקס עם חלב ועוגיות. יותר מאוחר כאשר כולם קמו התארגנו ואני הכנתי לנו 2 ארוחות לדרך - אחת שנוכל בנק׳ העצירה הראשונה ואחת לשדה התעופה. ראיתי כי נשאר לנו דיי הרבה אוכל ונאלצתי להיפרד מהכל ולהשאיר בחדר (פסטות, רטבים ועוד שימורים אשר בנינו על זה שיהיה לנו מטבח ובסוף זה לא קרה).
העמסתי בפעם האחרונה את כל הציוד והמזוודות אל הרכב ויצאנו לדרכנו.
הטיסה שלנו היתה ב- 11:55 בבוקר והיינו במרחק של שעתיים משדה התעופה כך שרצינו להתקדם לנק׳ עניין שקרובה לשדה ואח״כ להעביר את הזמן באיזו גינה או פארק עד שניכנס לשדה ושם נבלה את כל הזמן בתורים והמתנה לטיסה.
חגית פתחה גוגל מפות ומצאה פארק שעשועים נחמד באחת העיירות הצמודות לטורונטו. יצאנו כולנו להתמתח ולנשום אוויר צח. אור ואופק שיחקו במתקני הפארק ואני התענגתי על ארוחת בוקר שנייה של קורנפלקס שעוד נשאר לנו.
חזרנו לרכב והמשכנו למתחם הקניות הצמוד לשדה התעופה. בשלב הזה נוגה נרדמה וחגית לקחה את אור ואת אופק לחנות ה- Dollarama לקניות אחרונות לפני הטיסה. סה״כ לא התפרענו בקניות בטיול הזה כי באמת הכל היה כאן יקר וגם לא היה הרבה מקום ברכב להכניס עוד ציוד או בגדים לארץ.
 |
| תמונה משפחתית לפני ההחזרה |
החזרת הרכב הייתה עניין פשוט לגמרי. כאשר נכנסנו לחניון החזרת הרכבים (Enterprise) ניגש אלינו בחור עם טאבלט ושאל רק אם הכל בסדר ושיש דלק ברכב. הוא לא בדק שריטות או חבטות (רכשנו ביטוח מיוחד כנגד פגיעות ברכב) ומיד שיחרר אותנו. התחלנו לאט לאט להוציא את כל הציוד והמזוודות ואת שקיות האוכל והציוד הנוסף שיעלה עמנו למטוס והתחלנו להתקדם לטרמינל הנוסעים היוצאים.
 |
| הכנת הרכב לפני ההחזרה |
כמובן שלא קנינו כלום בשדה כי הגענו עם הרבה אוכל שבסוף חלק ממנו נזרק לפח. אור ואופק העבירו את הזמן במשחק עם עוד מס׳ ילדים ישראלים שפגשנו שם. לקראת 11:00 התקדמנו לשער העלייה למטוס וראינו תור באורך הגלות. חגית לפחות מצאה את התור הנכון לעמוד בו - התור של המשפחות עם עגלת תינוקות שהיה יחסית קצר. שילחנו את העגלה של נוגה לבטן המטוס ונכנסנו מהר לתפוס מקום עבור התיקים והשקיות שהבאנו איתנו שכן בשלב מסוים, לתיירים אשר עלו אחרונים - לא נשאר מקום לאחסון הטרולי והם נאלצו לשלוח אותם אל בטן המטוס.
 |
| רגע לפני ההמראה לישראל |
הטיסה לארץ לקחה כ- 11 שעות (שעה פחות מאשר הטיסה מישראל לקנדה). אור ואופק כבר היו מצויידים באוזניות ורוב הטיסה העבירו בצפייה בסרטים שונים (אופק ראה פעמיים את הסרט החדש של סופר מריו). לנוגה הטיסה הפעם היתה יותר קשה וחגית עבדה מאוד קשה לשעשע אותה ולהרדימה.
קטע מבעס היה כאשר נחתנו בישראל וגילינו כי שכחתי לקחת את השקית אוכל/מתנות בתא הנוסעים וכי השקית עם הבוסטרים לילדים אשר שילחנו אל בטן המטוס הלכה לאיבוד וכנראה לא נראה אותה (כעבור מס׳ שבועות קיבלנו זיכוי לאחר שהגשנו תביעה).
את הדרך חזרה הביתה העברנו ברכבת (עם החלפה בת״א) וציפי דאגה שמונית גדולה תחכה לנו בתחנת הרכבת ספיר בנתניה. נכנסנו לבית וסוף סוף נשמנו לרווחה שהמסע הסתיים.
אין דרך לתאר כמה מרגש ועוצמתי היה הטיול שחווינו. כ״א חווה אותו בדרכו הוא וביחד כמשפחה יצא לנו להתנסות באתגרים לא פשוטים וסיטואציות של שינויי לו״ז בדקה ה- 90 לצד הנאה והרגשה שבאמת התנתקנו ויצאנו לחופשה ארוכה.
סוף הטיול לקנדה !!!
פרטים לסיכום על הטיול:
* משך הטיול: מ- 22.7.2023 ועד 28.8.2023
* כמה סה״כ הטיול עלה: כ 80 אלף ש״ח (20 אלף רק עלו כרטיסי הטיסה)
* מחוזות שביקרנו בהם: 2 (אונטריו וקוויבק)
* ערים מרכזיות שבהן שהינו: טורונטו, מונטריאול, המילטון, ניאגרה, קינגסטון, ברוקוויל ועוד.
* מס׳ רכבים שהיו לנו: 3 => מיצובישי אקליפס, פורד אסקייפ, BMW X3
* אמצעי תשלום מועדף: אשראי (לכ״א היו 2-3 כרטיסים עם מסגרת של 20 אלף כ״א)
* תקשורת: אינטרנט דרך eSIM של חברת Airalo. שתי תכניות לחודש וחצי (5gb ו- 1gb)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה