הסיבה העיקרית למהלך היתה העובדה שיש לנו כמות מוגבלת של ימים בהמשך הטיול בטורונטו עצמה וכל יום נוסף שנוכל להגיע - יהיה בונוס.
הבוקר אצלי התחיל ממש מוקדם, כאשר בחוץ עוד חושך. התחלתי בהכנות הרגילות של ארוחת בוקר + צהריים לדרך וכן נישנושים ופירות רבים. ארזתי הכל בצידנית שומרת קור שהשאלתי מג׳פרי והעמסתי את כל הציוד לרכב. לקראת 08:00 כולם כבר היו ערים ויצאנו לדרך.
כפי שציפינו כבר על ההתחלה, בכביש המהיר שמחבר בין ניאגרה וטורונטו (כביש QEW) התחילו עומסים כבדים. בתוספת לא מעט עצירות שעשינו בגלל שהילדים לא הרגישו טוב (בחילות והקאות), יצא שבסוף גוגל מפות התייאש ולקח אותנו דרך לא מעט ערים פרבריות שהנסיעה שם גם לא היתה הכי מהירה ועם אינספור רמזורים.
מבחינת עלות תועלת בנושא החניה - ראיתי שהכי נוח וזול לחנות באחד מהחניונים העירוניים שקרובים לטיילת (Green P Parking). האופציה של לחנות בחניון פרטי או של מלון אולי יהיה יותר קרוב למעגן המעבורות אבל זה גם יותר יקר וגם הסיכוי שיהיה שם מקום פנוי הוא מאוד נמוך.
טיפ שימושי מס׳ 1
באם אתם מתכננים טיול עם רכב בטורונטו ושוברים את הראש עם עניין החניה, כדאי להיעזר באתר הבא שמראה על גבי מפה אינטרקטיבית של העיר את כל החניונים ואת המחירים ושעות הפעילות. לי זה מאוד עזר לתכנן שכן יש חניונים שהם לפי שעה ולא ניתן לרכוש כרטיס יומי ויש שבידיוק הפוך.
לקראת 11:00 סוף סוף הגענו לחניון שצמוד לשדה התעופה המשני של העיר - Billy Bishop Airport. דיי הופתעתי לגלות שחצי מהחניון בכלל ריק (בדיעבד הסתבר שבגלל שהיום יום שישי, כל האנשים נסעו לסופ״ש ורק בערב תהיה תנועה ערה של מבלים ותהיה מלחמה על כל חניה פנויה בחניון שנחשב לאחד הזולים בעיר). פרקתי את כל הציוד והאוכל לתוך התיקים והעגלה והתחלנו את היום בעיר הגדולה.
הטיול לאורך הטיילת מאוד נחמד ויש לא מעט פינות חמד שקטות שבהן ניתן לעשות פיקניק ולנוח על הדשא הירוק והנקי (אין זכר ללכלוך פה - לא של אנשים ולא של כלבים !). הילדים הגדולים כמובן שניצלו כל הזדמנות לפיקניק וביקשו לאכול את ארוחת הבוקר-צהריים ואח״כ לעבור לקינוח.
היעד המרכזי להיום היו האיים של טורונטו ששם ניתן בקלות להעביר יום שלם.
בכדי להגיע לאיים - יש צורך לעלות על מעבורת במחירים עממיים שיוצאת כל חצי שעה או שעה או לחילופין לרכוש כרטיס יקר יותר ולעלות על אחת ממוניות המים שפזורות לאורך כל הטיילת.
טיפ שימושי מס׳ 2
באם ברצונכם לטייל ב- Toronto Islands ואתם צריכים תחבורה מהירה ונוחה - Water Taxi היא אופצייה לא רעה בכלל. אנחנו ניסינו את השירות של Tiki Taxi שאומנם לא היה זול אבל חסך לנו הליכה דיי גדולה למעגן המעבורות (גילינו כמה רבה היא הדרך בערב כאשר חזרנו עם המעבורת והיינו צריכים לחזור לרכב). השירות של מוניות המים זמין כמעט כל היום והתדירות שלו מאוד גמישה - מתי שהמונית מלאה - יוצאים (שיט של 15 דק׳ לערך). יש לקחת בחשבון שהמחירים שמפורסמים על לוחות הפרסום הינם לפני מיסים (חוטפים את השוק במחיר הסופי ומגלים כי הוסיפו 2 סוגי מיסים ועד עמלת כרטיס אשראי מטורפת).
מעט על Toronto Islands
בחלק הדרומי של העיר ממוקמים 3 איים קטנים ושם למצוא לא מעט אטרקציות. בין אם אתה חובבי ספורט (שלל מסלולי אופנים וריצה שמחברים את כל האיים, חתירה בקיאקים), שיט (יש מרינה דיי גדולה עם יאכטות פרטיות), פארק שעשועים ועוד. ישנן 2 דרכים להגיע לאי המרכזי (האמצעי) - בעזרת מעבורת במחירים עממיים או בעזרת מונית מים שנחשב לאופציה יקרה אך מהירה ונוחה. רוב האנשים שמגיעים לכאן - באים לבלות בחיק הטבע ולברוח מעט מחיי היום יום העמוסים בעיר הגדולה.
השיט ב- Water Taxi היה ממש נחמד וכלל לא הרגשנו בחילה (גם אלו שממש רגישים). ירדנו ברציף של האי המרכזי והתחלנו לשוטט במרחבים הירוקים והפסטורליים. כמובן שאחרי 10 דק׳ כבר שמענו רמזים על כך שמישהו ממש רעב ועצרנו שוב לאכול. בזמן הזה נוגה שיחקה על הדשא עם לא מעט שחפים שהגיעו לארח לה חברה.
תחנה הבאה באי היה המבוך שהילדים ממש התלהבו ממנו. הוא היה מאוד מוצלח וגם לי היה קצת קשה למצוא את הדרך החוצה לאחר שנכנסתי לאמצע המבוך. הילדים הוציאו הרבה אנרגיה בשיטוט במעברים הצרים ולאחר שסוף סוף יצאנו הם חזרו בשנית ושוב הלכו לאיבוד. אני לקחתי את נוגה ושיחקנו קצת בצל וחגית הלכה הפעם לחלץ את הילדים.
באי המרכזי יש גם פארק שעשועים לא קטן שהילדים מאוד חפרו לנו על כמה הם רוצים ללכת לשם. אנחנו היינו חזקים מספיק ואמרנו להם שהמחיר (יותר גבוה מהלונה פארק בת״א) ממש לא מצדיק את השהות הקצרה במקום וכן יש לנו עוד הרבה מה לראות כאן באיים וזה יהיה ניצול לא יעיל של הזמן המועט שיש לנו כאן. אופק קיבל את זה בהבנה, אור פחות.
המשכנו משם לחופים החוליים. המקום פה מאוד פופולארי לאור הכמות העצומה של הנופשים. כולנו ניצלנו את ההזדמנות לחלוץ נעלים/סנדלים ולצעוד לאורך החוף הארוך.
פתחתי גוגל מפות וראיתי כי יש במרחק הליכה קצר (באי המערבי) את המגדלור העתיק בקנדה - Gibraltar Point. המגדלור יחסית מרשים (לא ניתן להיכנס כמובן) וכפר האומנים בדרך גם מוסיף לאווירה, אך הילדים היו כבר במצב של קריזה וההליכה (גם אם היא קצרה) בשמש גרמה להם להוציא קיטור כל הזמן. עשינו אחורה פנה לאחר שנתנו לילדים קצת אנרגיה (שתיה מתוקה וחטיפים) וחזרנו לגינת המשחקים ומזרקות המים בכדי שהם יוציאו קצת אנרגיה ויתנו למבוגרים שביננו מעט שקט לתכנן את המשך היום.
![]() |
המגדלור העתיק |
החלטנו לסיים את הביקור באי המזרחי ומשם לקחת את המעבורת לטורונטו. היו 2 דרכים אפשריות לעשות זאת - בדרך הראשית היכן שכל הקנדים והתיירים צועדים, רוכבים ורצים או בדרך טבע שקטה וצרה שכמעט אף אחד לא עובר שם. כמובן שבחרנו באופציה השניה שהיתה גם מוצלת (היום היה מאוד חמים) וגם אפשר היה לשחרר את הילדים הגדולים שירוצו לבד ללא חשש מרוכבי האופנים שאחד מהם התנהג כמו ערס ישראלי טיפוסי על הכביש.
טיפ שימושי מס׳ 3
בדרך מעגן המעבורות באי המזרחי, ישנה נק׳ תצפית מאוד מומלצת שחובה לעצור בה. מנק׳ זו יש תצפית מרהיבה על כל קו הרקיע של טורונטו. כמובן שאנו לא היינו היחידים במקום והיינו צריכים לחכות בתור בכדי להצטלם במקום.
פתחתי את לוח הזמנים של המעבורת הבאה שצריכה להגיע למעגן של האי המזרחי וראיתי כי יש עוד קרוב ל- 40 דק׳ לשרוף. מזל שהיה כאן בסביבה גינת משחקים בסגנון של פיראטים שהילדים ממש עפו עליה ולא רצו לעזוב אותה גם כאשר הגיע הזמן להתקדם למעבורת.
חגית המתינה בתור לעלות על המעבורת עם הגדולים בזמן שאני שיחקתי עם נוגה בצל. זה היה ממש נדרש שכן אם עולים לקראת הסוף - כל המקומות הישיבה השווים עם הנוף כבר נתפסים.
לאחר כחצי שעה של הפלגה איטית ואנו כבר במעגן המעבורות המרכזי - Jack Layton Ferry Terminal. מפה המשכנו קצת לטייל ברחובות הצמודים למזח ועצרנו לאכול א.ע ברשת Pitapit שהיתה לא רעה בכלל והמחירים היו סבירים - אופק סוף סוף קיבל מנת שווארמה וחגית את המנה הצמחונית עם שלל הקטניות. נוגה בעיקר שיחקה עם האוכל ומאוד נהנתה מכך (אנחנו פחות כי היה צריך לנקות אחריה אח״כ).
התחלנו בצעידה איטית לאורך הטיילת לכיוון הרכב שלנו. סה״כ לפי גוגל מפות זה סדר גודל של 2 ק״מ אבל בקצב צב שלנו זה לקח יותר משעה. תקרית ממש לא נעימה קרתה לאופק כאשר הגענו לאיזור בטיילת - Canada Square. במקום יש נדנדה תיירותית שאפשר להצטלם עליה ובגלל שהוא רץ ולא שם לב לתוואי המדרכה, הוא השתטח על הרצפה והפצע שהיה לו בבטן נפתח והוא החל לדמם (הפצע הראשוני היה כאשר הוא נפל בטיול שטח לפני כמה ימים בגלל ריב מיותר עם אחותו על מי יגיע ראשון לסוף הירידה). חיפשנו תחנת עזרה ראשונה (שלא היתה קיימת) ולבסוף חגית ניסתה את מזלה בתחנת כיבוי אש שהיתה סגורה אבל בסוף מישהו הגיע ועזר לנו לחבוש את הפצע בבטן של אופק.
היה כבר חושך כאשר חזרנו לרכב. ראיתי כי ממש יש פה מלחמה על כל חניה שמתפנה והחלטתי לתת את כרטיס החניה שהיה תקף ליום שלם עבור זוג שהמתין ממש בסבלנות שאנחנו נצא (ולקח לנו דיי הרבה זמן לקפל את כל הילדים לרכב ולצאת ...)
לפחות הדרך חזרה הביתה היתה רגועה וללא פקקים. תוך פחות משעה וכבר הגענו לבית ב- Dundas. הילדים היו כבר במצב שינה ואני הרמתי כל פעם ילד אחר מהרכב לקומה השנייה בבית ולמיטה. זה לא היה פשוט כי הילדים כבר לא שוקלים כפי שהיו בעבר. חגית טיפלה בנוגה בזמן שאני קיפלתי את כל הרכב בחזרה לבית וסוף סוף יצא לנו לסגור את הבאסטה להיום.
מבחר תמונות מיום זה:
![]() |
המעבורת לאיים |
![]() |
האיים של טורונטו |
![]() |
אור ואופק באי המרכזי |
![]() |
החוף הדרומי באיים |
![]() |
תצפית לעבר טורונטו |
![]() |
קו הרקיע של טורונטו |
![]() |
חגית ונוגה בהפלגה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה