לילה מאוד רגוע ושליו היה לנו פה במוטל ב- Super8. היות ואני תמיד מתעורר ראשון, לא רציתי לעשות יותר מידי רעש ויצאתי החוצה לסיבוב קצר במתחם. סה״כ מקום לא רע פה - יש מס׳ קומפלקסים למגורים במחירים עממיים, בריכת שחייה (לא נכנסנו כי היה קר), מתחם BBQ וחדר אוכל צנוע.
הייתי הראשון שפתח את חדר האוכל וניצלתי היטב את הזמן הפנוי שאף ילד לא מטפס עלי או צורח לי באוזן. היה שם קורנפלקסים, לחמים וריבות מסוגים שונים, בלילה להכנת וואפל בלגי, יוגורטים ומכונת קפה ושתיה מתוקה. בהחלט רשת המוטלים של Super 8 לא מאכזבת עד כה. הכנתי עוד כריכים להמשך היום וחזרתי לחדר בכדי לשחרר את חגית שתלך לאכול בשקט בזמן אני נשאר להשגיח על נוגה ומנסה להעיר את יתר הילדים שעוד ישנו.
יותר מאוחר ירדתי עם כל הילדים והם חגגו על מכונת הוואפל בלגי (עם סירוף מייפל מתקתק). אנחנו השתלטנו על 2 שולחנות ועם הזמן הגיעו עוד ועוד משפחות והרגשתי צורך לזרז את הילדים כי יש עוד משפחות שעומדות ומחכות שיתפנה שולחן וכי הם כבר סיימו לאכול ועכשיו בעיקר משחקים עם שאריות האוכל.
לאחר ארוחת הבוקר המפנקת חזרנו לחדר שלנו בקומה השנייה וקיפלנו את מעט הציוד בחזרה לרכב שהיה ממש בצמוד. החזרתי את מפתח החדר לקבלה ולקחתי עמי כוס קפה מהביל שיהיה להמשך הנסיעה.
כמובן שלא בחרנו לנסוע על הכביש המהיר (401) אלא על הכביש הנופי שעבר במקביל לנהר סיינט לורנס (למשעה הנהר מפריד בין מדינות קנדה וארצות הברית). הנסיעה אומנם יותר איטית אבל יש נוף משגע וניתן לעצור בלא מעט נק׳ עניין עם תצפית או עיירה ציורית עם אפשרות לקחת סירה להפלגה בפארק הלאומי - 1000 Islands.
מעט על הפארק הלאומי אלף האיים
הפארק נקרא על שם אלף האיים (פחות או יותר) אשר פזורים לאורך כל נהר סיינט לורנס אשר מהווה קו גבול בין ארה״ב וקנדה ומתחיל אי שם במחוז הצפוני של קוויבק ונמשך עד לאגם אונטריו הענקי. יש לא מעט עיירות קטנות לאורך הכביש הנופי (1000 Island Park Rd) אשר מציעות שייט בנהר עם אופציה אפילו לחצות את הגבול לארה״ב ולבקר בטירה המפורסמת - Boldt Castle. ישנן הפלגות של שעה, שעתיים ואף 5 שעות. יש לקחת בחשבון שצריך דרכון אם רוצים לחצות את הגבול וכן לתכנן את ההפלגה לפי תחזית מז״א. כמעט כל העיירות באיזור מציעות שיט כזה או אחר, אך מומלץ לבחור בעיירות הפופולאריות שהכי קרובות לאיים המרכזיים - Rockport, Brockville.
 |
| אופק במזח |
לאחר כשעה של נהיגה, עצרנו בעיירה הציורית Brockville. לא רצינו להתעכב עם עניין החניה בתשלום ולכן החנינו את הרכב ליד הסופר של - Metro ומשם המשכנו ברגל. תחנה ראשונה שאליה כיוונתי היה Henry St. Park אשר התפרס לכל עבר והכיל גם גינת משחקים עבור הילדים. אור ואופק רצו לגינה ברגע שראו אותה ואני לקחתי את נוגה לפינת התינוקות ושיחררתי את חגית שתטייל לבדה ותנקה את הראש.
 |
| נוגה נהנית בפארק |
הילדים השתוללו והוציאו הרבה מרץ ולאחר מכן התיישבנו לאכול את ארוחת הבוקר-צהריים. חגית הצטרפה אלינו בשלב מסויים ולאחר מנוחה קלה המשכנו לאטרקציה המרכזית והכי מרשימה שיש לעיר זו להציע - Brockville Railway Tunnel. בעבר היתה כאן רכבת פעילה אשר לקחה את הסחורה שהגיעה ע״ג סירות מהנהר והובילה הכל למרכז העיר. במקום לבנות רכבת עלית אשר תפריע לכל עוברי האורח, החליטו לחצוב תעלה ולהניח שם מסילת ברזל עבור הרכבת.
אורך המנהרה יותר מקילומטר וממש קריר ונעים שם (היום היה דיי חמים). תו״כ ההליכה קראנו לא מעט על ההיסטוריה של המקום וראינו את יציאות האוורור ואיך תיפעלו את המקום. בשלב מסויים של ההליכה אפילו ראינו נטיפים (כמו במערות הנטיפים בישראל) והתאורה שבמקום גרמה להליכה להיות רגועה.
 |
| אור במנהרה |
בקצה השני של המנהרה לא היה הרבה מה לעשות ודיי התלבטנו איך להמשיך - האם לחזור בחזרה דרך המנהרה עד לטיילת או לצאת ולטייל בצד הפחות מתוייר של העיר. בסוף בחרנו באופציה השנייה. פתחתי גוגל מפות ובניתי מסלול שיוביל אותנו בחזרה לרכב דרך הכי הרבה אטרקציות.
 |
| אור ואופק במנהרה |
רוב האנשים בוחרים להקפיץ רכב לנק׳ הסיום כי באמת אין משהו מעניין במרחק 10 דק׳ לכל כיוון מכאן. לאחר כמה דק׳ של הליכה הגענו לרחוב הראשי של העיירה ונכנסנו אל בית קפה שקיבל ציונים מאוד גבוהים. גולת בכותרת של המקום היה ה- פאדג׳ המקומי אשר ייצרו במקום. טעמנו כמה טעמים וממש מזל שהיה מבצע כי בחרנו לקנות בסוף לא מעט מהשוקולד האיכותי.
 |
| אור ואופק בחנות הפאדג׳ |
את יתרת הדרך לרכב אני העברתי עם נוגה ואופק בזמן שלחגית היה זמן איכות עם אור. חגית עוד קפצה לסופר לקנות השלמות ולאחר מכן התחלנו בנסיעה ארוכה לכיוון מונטריאול, כאשר בשלב מסוים אנו נכנסים למחוז קוויבק הצרפתי. עצרנו לתדלק וניסיתי להתרגל לחוקי התנועה (רמזורים, צמתים, פניות) אשר היו שונים ממה שהורגלנו להם עד כה במחוז אונטריו.
קצת לפני שנכנסנו למרכז העיר, נוגה ואופק החליטו שנמאס להם מהנסיעה. חגית חישבה מסלול מחדש ועצרנו באחד הפרברים היותר מוזנחים שיצא לי לראות בטיול עד כה. בגינה היו בעיקר מהגרים מוסלמים ודיי הצנעתי את העובדה שאנו מדברים עברית כי לא רציתי אי נעימויות. חגית טיילה לה וראתה כי אפילו במקום חור כמו זה יש בריכת שחייה שכונתית.
לאחר שכולם נרגעו חזרנו לרכב והמשכנו בדרכנו. הכבישים פה מאוד מסודרים עם שילוט (אומנם הכל בצרפתית) אבל לפחות יש את מספרי הכבישים ובעזרת גוגל מפות יכולנו לראות את הכיוון הכללי שאליו אנו צריכים להגיע. הפקקים כאן היו דיי קשים אך לפחות זה היה למשך 15 דק׳ בלבד. הגענו בשעה טובה למלון שלנו - Universel Montreal וכולנו יכולנו להתמתח ולנוח מיום הנסיעה הארוך.
חגית הלכה לקבלה והשיגה את המפתחות ואני התחלתי לפרוק את כל הציוד והתקדמתי פנימה עם הילדים. בדיעבד התברר כי החדר שהזמנו במלון לא הכיל מטבח וגם לא היה בו מכונת כביסה ומייבש שאותם היינו זקוקים והיו לנו עד עכשיו כמעט בכל מקום אליו הגענו. קטע מאוד מבעס כי מאוד בנינו על אלו והתחלנו לחשוב איך פיספסנו עניין זה.
מבחר תמונות מיום זה:
 |
| אור נחה בפארק |
 |
| אופק משחק בפארק |
 |
| כניסה למנהרה |
 |
| כיסאות אטרקציה עם נוף לנהר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה