את שלושת הימים הקרובים אני אאחד לפרק אחד שכן הרבה אטרקציות לא היו וגולת הכותרת היתה הקייטנה המקומית שאליה שלחנו את הילדים.
מעט על JCamp
בעיר המילטון ישנו סניף JCC (אחד מיני רבים שפזורים ברחבי כל קנדה) של קהילה יהודית ובו מתקיימות סדנאות, מפגשים קהילתיים וכן גם קייטנות למשפחות יהודיות שגרות באיזור. מפעילי הקייטנה ברובם יהודים/ישראלים שהוריהם הגיעו לכאן לפני מס׳ שנים וחלקם אף דובר עברית. בשביל להירשם לקייטנה, צריך קודם לבחור מסלול (כל שבוע מתחיל מסלול חדש עם אטרקציות שונות) ואז למלא לא מעט מסמכים ואישורי בריאות. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הרישמי.
 |
| אור ואופק בקייטנה |
אני וחגית מאוד רצינו שאור ואופק יתנסו בחוויה שלא הרבה ילדים זוכים לה - קייטנה בחו״ל עם ילדים דוברי אנגלית וצוות יהודי שיכול לעזור באם יש בעיה של שפה. חקרנו את הנושא לא מעט ואף דיברנו באימייל עם מי שניהל את המקום והסתברנו לו על הסיטואציה שלנו והציפיות שלנו. מכשול נוסף היה העיתוי - ברישום היה עלינו לבחור מסלול של שבוע, אך בשל מגבלה של זמן - יכולנו להקדיש רק 3 ימים והיה צריך לעשות רישום מיוחד באתר רק לכמות מסויימת של ימים (מבחינת עלות - זה לא חסך לנו כ״כ כי המחיר לשבוע - מסובסד בחלקו לעומת אם רושמים כמות ימים בנפרד).
במשך כל הטיול רמזנו לילדים על האופציה הזאת וכל פעם התשובה היתה - לא !
זה לא מנע מאיתנו לרשום בכ״ז את הילדים ל- 3 ימים מדהימים שבסוף הם לקחו לא מעט חוויות והכירו ילדים שמעולם לא פגשו. עניין המחיר - כמו בכל מקום בחלק המזרחי של קנדה - מחיר הפרסום נראה סביר אך בסוף משלמים הרבה יותר. לנו זה התחיל ב- 210$ לילד (אחרי מיסים עלה יותר מ- 265$) ומעניין איך המקומיים משלמים לתקופה ארוכה יותר (כל הקיץ לדוגמא).
יום 1 לקייטנה
ביום הראשון הגענו עם הילדים מוכנים ומצויידים. כ״א קיבל תיק משלו עם ארוחת בוקר, צהרים, נישנושים, פירות ושתייה (לא מגישים שם ארוחת צהריים כמו בצהרון בישראל). היה קצת חשש שמא הילדים לא יתנו לנו לעזוב, אך ראינו שדיי מהר הם משחררים ופוגשים ילדים אחרים בסיטואציה דומה שבכלל לא מדברים אנגלית אלא רק עברית (ילדים להורים שזה עתה הגיעו לקנדה במסגרת רילוקיישן). עשינו אחורה פנה לאחר חיבוק אחרון ונתנו לצוות החינוכי לעשות את העבודה שלו.
אופק דיי חפר לנו עם עניין הפוקימונים בתקופה האחרונה וחיפשנו מדריך או מדריכה שמכירים את התוכנית בכדי לשבור עימו את הקרח. בירור קצר עם הצוות ויש לנו מדריך שהחל לשוחח עם אופק באנגלית ולהזכיר את הדמויות השונות של הפוקימונים. הנחתי כי זה מאוד יעזור לאופק בהמשך היום.
שעת סיום הקייטנה הרישמית היתה 16:00, אך נאמר לנו שכבר ב- 15:30 מצפים שנבוא לאסוף את הילדים וכך היה. יצא לנו לפגוש במקום עשרות ישראלים שחלקם מצא קומבינה והיגר לקנדה (בין אם זה דרך מקצוע מבוקש כמו נהג משאית או רופאים שהגיעו להתמחות בבית חולים בסביבה או כאלו שהגיעו במסגרת לימודים והצליחו להישאר ולעבוד אח״כ). אנשים ממש נחמדים פה וכ״א ממש סקרן לראות מי הישראלי/היהודי החדש שהגיע לשכונה.
 |
| אור וחולצת הקייטנה |
נאמר לנו כי משפחה יהודית שמהגרת לקנדה - יכולה לקבל מס׳ צ׳ופרים שחלקם ממש מקילים על החיים. בין היתר ניתן לרשום את הילדים לבית ספר יהודי בחינם בשנה הראשונה וכן הקייטנות של הקיץ הינן בחינם לשבוע/שבועיים הראשונים.
חגית כבר הכירה לפני מס׳ ימים ישראלית שגרה ב- Dundas בזמן שהיתה בפעילות עם הילדים במרכז הקהילתי בעיירה ופתאום פה ב- JCC, רוב הישראלים שפגשנו כבר הכירו את חגית בשמה והיו בטוחים שאנו הגענו לכאן בשביל להישאר (כמו כולם כאן). מאוד רציתי להגיד שהתשובה היא כן (המצב בישראל כבר הפך לבלתי נסבל וכאן החיים ממש רגועים ופסטורליים), אבל איכזבנו אותם כאשר אמרנו כי אנו פה לחופשה קצרה במסגרת חילופי דירות.
כמעט בכל שיחה שניהלנו כאן עם הישראלים, כאשר אמרנו כי אנו נופשים פה ב- Dundas ועוד מעט נחזור לישראל - הם תהו מה יש לנו לחפש בעיירה פרברית שרחוקה מטורונטו. עוד יותר הם הופתעו שמישהו מ- Dundas הסכים להחליף את הבית המפואר שלו תמורת דירה צנועה בנתניה (ולא ת״א). הסברנו להם שזה היה win-win ל- 2 הצדדים (לנו כמובן שיחק המזל עם עניין הטיול שקיבלנו את יחידת הנופש ב- Sherkston בשבוע הראשון ואח״כ קיבלנו בית מפואר עם 3 קומות, חצר ורכב ענק).
לאחר שאספנו את הילדים, החלטנו לעשות טיול בטבע של Dundas Valley.
נסענו נסיעה ממש קצרה ל- Canterbury Falls (יש חניה חינמית בחניון של Mills Falls) ומשם התפצלנו. חגית נשארה עם אור באיזור המפל הראשון (דיי מעאפן, צמוד למסעדה) ואני לקחתי את אופק ואת נוגה במנשא והתחלנו לצעוד לעבר המפל השני במסלול רחב בתוך שמורת הטבע.
 |
| אופק ב- Mills Falls |
גם כאן נתתי לאופק משימה - לנווט בתוך היער כאשר הוא צריך לעקוב אחרי סימון שבילים על עמודים בצבע מסויים ולא לסטות לשבילים אחרים. אחרי כ- 15 דק׳ של צעידה הגענו ל- Canterbury Falls. אמרתי לאופק אם הוא רוצה להגיע ממש למים של המפל והוא הסכים וכך ירדנו עד למטה ושיכשכנו את הרגלים במים הקרירים. כמובן שמשפחה של תיירים ראתה אותנו עושים זאת והחליטה לרדת גם עד למים של המפל התחתון (לנו זה היה מצויין כי סוף סוף היה מישהו שיצלם את כולנו).
 |
| אנחנו ב- Canterbury Falls |
את חגית ואת אור פגשנו בדרך חזרה (הם לא הצליחו לנווט בתוך היער ולבסוף ויתרו על ההגעה למפל). חזרנו לרכב והמשכנו הביתה. לאחר מקלחות וארוחת ערב סיימנו את היום הראשון.
יום 2 לקייטנה
היום הילדים היו אמורים לנסוע לבריכה העירונית ולבלות שם את מרבית הזמן. כרגיל כל ילד קיבל את התיק עם כל האוכל בתוספת שקית בגדי ים/החלפה ומגבת. יחסית לא היה יום קודר והיה ניתן להיות בבריכה החיצונית ללא חשש.
הילדים היו מאוד נלהבים ורצו לשחק עם החברים החדשים שהכירו רק אתמול. אור הכירה מס׳ חברות מגילאים שונים ואופק מצא לו חבר חדש בשם אופק (כמה מקורי). אמרתי שלום לכל אחד מהילדים ויצאתי בשקט. הבוקר יצאתי לבד עם הילדים הגדולים (חגית נשארה לנוח בבית עם נוגה שעשתה שמח בלילה).
רציתי לעשות משהו ממש זריז לפני שאני חוזר הביתה לעבודה והחלטתי לנסות לנסוע לאחד המפלים שטרם ביקרתי בהם - Sherman Falls. מה שלא ניסיתי - לא שיחק לי המזל הפעם. היות ולא רציתי לשרוף 17 דולר על חניה (מחיר פשוט מופרך עבור ביקור של 5 דק׳ במפל), ניסיתי למצוא מקום ציבורי קרוב ולחנות שם ואז ללכת ברגל אבל הכל לא היה נגיש ואף היה מסוכן (אין שוליים בצידי הכביש). מאוכזב חזרתי לרכב והחלטתי לעשות את המסלול של אתמול ל- Canterbury Falls רק שהפעם עשיתי אותו בריצה והספקתי לראות לא מעט דברים שאתמול פיספסנו בגלל מגבלת הזמן.
לקראת אחר הצהריים נסענו לאסוף את הילדים מהקייטנה וראינו כמה שמחים הם היו. אור סיפרה על כל החוויות שהיו להם בנסיעה לבריכה באוטובוס הצהוב כמו בסרטים שהיא רואה (הילדים קוראים לאוטובוס הצהוב - Magical School Bus). היות ואור יודעת לשחות עצמאית היא קיבלה צמיד ויכלה להסתובב במתחם הבריכה ללא ווסט הצלה. אופק פחות הצליח במבחן השחיה והיה צריך להסתובב כל הזמן עם הווסט.
לאחר שהילדים נרגעו מלספר את כל חוויות היום, נסענו פחות מדקה למתחם הקניות הצמוד וחיפשנו מסעדה לאכול בה. המתחם היה דיי שומם וכמעט כל המסעדות היו סגורות. לבסוף מצאנו סניף של Baskin-Robbins שחגית מאוד רצתה להיכנס אליו ובצדק. קנינו לילדים גלידות בגביעים (לא הכי זול אבל הילדים התעקשו) ולנו המבוגרים קנינו גלידה שווה בקופסה לאכול בבית.
 |
| אור ואופק חוגגים עוד יום בקייטנה |
לקראת הערב החלטתי שאני חייב לצאת לטיול אופנים (לאחר שקיבלתי אישור מג׳פרי שאפשר להשאיל את האופניים שלהם ששכבו במחסן). במשך כל השהות פה כמעט ולא עשיתי ספורט והגוף כבר רמז שמצב זה לא יכול להימשך עוד זמן רב. שאלתי מי רוצה להצטרף לטיול פה בשכונה ואור מיד התלהבה מהרעיון. היא לקחה את הקורקינט ואני את האופני הרים ויצאנו לדרך.
יצא לנו לחקור את בתי הספר שבמעלה הרחוב (בית ספר יסודי ובית ספר תיכון). יש פה השקעה אדירה בתשתיות ואפילו בנו פה מגרש Football משולב אצטדיון אתלטיקה. עבור משפחות עם ילדים - השכונה בה אנו גרים היא סופר אטרקטיבית.
 |
| אור בדרך לטיול בשכונה |
יום 3 לקייטנה
היום הילדים אמורים לנסוע לאחת האטרקציות שהמליצו לנו עליה וכמעט וביקרנו שם בתחילת הטיול בקנדה - Flying Squirrel Trampoline Park. מדובר על מתחם טרמפולינות ענקי שממוקם בצד הדרומי של המילטון. אור ואופק מאוד התלהבו עצם העובדה שהם יסעו שוב באוטובוס הצהוב כמו שעשו אתמול.
הבוקר גם חגית ונוגה הצטרפו לנסיעה לכיוון ה- JCC. הילדים נכנסו ללא בעיה וגם הפעם כ״א הלך לשחק עם החבורה שכבר הכירו. מכאן אני, חגית ונוגה נסענו לאותו מתחם שביקרנו בו אתמול בשביל מסעדה מאוד ספציפית - Stacked Pancake שאמורה להיות פתוחה בבוקר ויש בה שלל מנות מושחתות (שילוב של בנדיקט ובית הפנקייק שניתן למצוא בישראל). היה בהחלט שווה (לא זול בכלל) את הזמן.
 |
| חגית נהנית מארוחת פנקייקים |
אחר הצהריים אספנו את הילדים ונשארנו עוד קצת לשוחח עם ההורים הישראלים, שכן זהו היום האחרון של הילדים בקייטנה ואולי לא יזדמן לנו עוד לפגוש אותם. לי יצא לשוחח עם הזוג רופאים שהגיעו לקנדה לפני כשבועיים והילדים שלהם לא דוברי אנגלית בכלל. במקור הם מרעננה מהשכונה שאני וחגית מאוד רצינו לקנות שם (אבל דיי פיספסנו עם עניין העיתוי וכיום מאוד יקר). כמו כל משפחה שפגשנו בישראל - גם הם מאוד המליצו על השכונה.
אחר הצהריים לקחתי את הנגרר לאופנים מהמחסן והרכבתי את אור ואת אופק (כל פעם ילד אחד כי לא היה מקום) ונסענו לטיול בשכונה. עם אור רכבנו עד לסופר השכונתי - Metro ושם קנינו השלמות לקראת היום הארוך שמצפה לנו מחר. אני חייב לציין שהעסק של לסחוב עוד מישהו מאחור באופניים אומנם חביב במישור אבל דיי קשה בעליות התלולות.
 |
| אור בטיול בנגרר |
חזרנו לבית ואור לקחה את כל הקניות פנימה. עכשיו הגיע תורו של אופק להיכנס לנגרר ואני לקחתי אותו לסיבוב בחלק השני של העיר. טיפסנו במעלה הרחוב עד למגדל המים המפורסם ועשינו שם הפסקת פרי קצרה (היו המון יתושים בשעות האלו ולא לקחנו חומר דוחה יתושים). משם המשכנו לעוד פארק מאוד נחמד Veterans Park וצפינו על הדרך במשחק בייסבול מקומי (עם כל הציוד והתלבושות כאילו זה משחק ליגה).
 |
| אופק ליד מגדל המים בשכונה |
לקראת החשיכה חזרנו הביתה והתחלנו להתארגן לטיול הארוך של מחר.
מבחר תמונות מימים אלו:
 |
| אופק בטבע |
 |
| אופק ונוגה במפל |
 |
| נוגה נהנית מארוחת בוקר |
 |
| אופק בטיול בנגרר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה