היום החלטנו לעשות משהו שונה בטיול - היתה לנו רק נק׳ עוגן אחת לאטרקציה וכל יתר היום יהיה בגדר טיול רכוב כאשר אנו בוחרים האם לעצור בכל עיירה או להמשיך ואפילו לשנות מסלול תו״כ תנועה. במקום לנסוע על הכביש המהיר (401) ולהגיע לנק׳ היעד אחרי כ- 2 שעות של נסיעה, החלטנו לנסוע בדרך הנופית ופשוט לבנות מסלול שישלב ביקור במקומות היסטוריים על הדרך.
אני התעוררתי ראשון וצעדתי לי לארוחת הבוקר המצויינת שחיכתה בכניסה למתחם המוטלים. הכנתי לי וואפל בלגי, קורנפלקס וביצים קשות והתיישבתי לאכול בשקט כאשר אני מתחיל לעכל את כל הטיול הארוך שעשינו עד כה ושאוטו-טו הכל נגמר. הספקתי להכין לכולם סנדוויצים לדרך ממגוון הרחב של החלמים שהיו במטבחון וחזרתי לחדר בכדי לשחרר את חגית שהיא תוכל להינות גם מארוחה שקטה.
הילדים התעוררו וביחד קיפלנו את כל הציוד בחזרה לרכב ומשם שילחתי אותם לארוחת הבוקר. מה שמקל זה שהמתחם יחסית מבודד והילדים יכולים להסתובב לבד. הם כמובן חגגו ואכלו מכל מה שמצאו (בעיקר התלבשו על מכונת הוואפל בלגי). נוגה אהבה בעיקר את הביצים הקשות.
את האטרקציה הראשונה לבוקר זה בכלל קיבלנו אתמול בדמות כרטיסים חינמיים. נסיעה של לא יותר מ-5 דק׳ וכבר אנו בכניסה למצודה ההיסטורית - Fort Henry. הגענו כמה דק׳ אחרי 10 בבוקר והעדפנו להצטרף לסיור המודרך שכבר התחיל על פני לחכות עוד שעה וחצי לסיור הבא.
 |
| מצודת פורט הנרי |
את המצודה בנו הבריטים בתקופה שבה עוד שלטו פה והיא נועדה בראש ובראשונה להגן מפני פלישה ימית למחוז. היא הכילה מס׳ חומות ותותחים רבים להגנה, לצד חדרים רבים ואפשרות לשהייה של חודשים ללא אספקה קבועה. בשלב מסויים המקום הועבר לשליטת הקנדים אבל גם בתק׳ מאוחרות עדיין היה מסדר של כבוד לדמויות אנגליות שהגיעו לכאן כגון אליזבאט מלכת אנגליה וצ׳ארלס.
 |
| מצודת פורט הנרי |
אנחנו התלווינו לסיור בחלקו הראשון, שכן אופק אמר שמשעמם לו דיי מהר. בשלב זה אור המשיכה עם חגית ואני ביחד עם אופק ונוגה זרמנו לסיור עצמאי בקצב שלנו כאשר אופק הוביל את הסיור. עלינו לחומה העליונה ושם אופק הצטלם עם מספר תותחים שכיוונו אותם לעבר הים. יצא לנו לעבור עוד במתחם חדרי המגורים, במטבח ובמרתף. לסיום צפינו במצעד צבאי של חיילים/חיילות עם תופים שהיה מרשים חלקית (איפה הרס״ר משמעת ״טאיטו״ שיעשה כאן סדר ...).
 |
| אופק מכוון את התותח |
הטיול האמתי התחיל כעת כאשר עזבנו את העיירה קינגסטון ועלינו על Loyalist Parkway (כביש 33). אתמול בערב חגית מצאה מסלול חביב שעובר בין כמה עיירות היסטוריות ואף משלב שיט במעבורת והחלטנו לראות לאן נגיע ומקסימום אם נראה שלא אהבנו אז תמיד אפשר להמשיך או לחתוך לכביש הראשי.
 |
| אני ואופק באגם אונטריו |
הנסיעה בדרכים הכפריות הייתה מאוד מרגיעה. מכל צד רואים ירוק ויש שפע של אגמים מסביב (חלק מאגם אונטריו הענק). עשינו עצירה קצרה להתרעננות ליד העיירה Adolphustown. אהבתי שהשילוט פה מאוד ברור ויש כל מס׳ קילומטרים מפרץ עצירה עם שירותים (לפעמים מסודרים ולפעמים כימיים אבל תמיד יש ברז מים) וכן נוף משגע לאגם.
 |
| חגית והילדים בהפסקה |
שמרנו בסוד את האטרקציה הבאה וכעת היה הזמן לומר לאור ולאופק להיכן אנו נוסעים. תו״ג הנסיעה התחילו שלטים עם ציור של מעבורת ושאלתי את הילדים אם הם מזהים לאן אנו נוסעים. לקח להם קצת זמן אבל בסוף הם הבינו. בכדי להמשיך בטיול הנופי אפשר היה לנסוע מסביב אך היתה אופציה נוספת וחינמית אשר כללה שיט במעבורת מ- Glenora Ferry ועד לצד Glenora שבצד השני של האגם.
 |
| כולנו ברכב לפני ההפלגה |
ראיתי לפי השילוט האלקטרוני כי המעבורת הבאה תכף יוצאת ולחצתי חזק על דוושת הגז. חלפנו על פני לא מעט אטרקציות שהילדים בטוח היו אוהבים (מבוך תירס, דוכנים לממכר פירות יער עסיסייים ועוד). כבר הייתי בטוח שלא נספיק להגיע לפי גוגל מפות כי היה פקק רציני בכניסה וכאשר הגיע תורנו, נראה כי המעבורת מלאה עד אפס מקום. לאחר כדקה, הבחור על המעבורת סימן לנו כי נשאר מקום אחרון ומאוד שמחנו שלא נצטרך להעביר כאן עוד 40 דק׳ למעבורת הבאה.
אור ואופק מאוד נהנו מהחוויה להיות בתוך רכב שמפליג ע״ג מעבורת. גוגל מפות היה פתוח ברקע וצילמנו את האירוע שאנו נוסעים על האגם. היות והיינו האחרונים לעלות - זה אומר שהיינו הראשונים לצאת. אמרנו תודה למפעילי המעבורת והמשכנו בדרכנו.
 |
| אופק מצביע לאן מפליגים במעבורת |
העיירה הבאה שאליה נסענו הייתה Picton. חלקכם אולי תתהו אבל גם פה בקנדה יש עיירה כזו (כמו באנגליה וכן בניו זילנד ובאוסטרליה). עצרנו לקניות ב- Giant Tiger (מעין הכלאה של סופר פארם עם רמי לוי) והילדים קיבלו את הממתקים שהם רצו.
חיפשנו מקום לאכול בו את ארוחת הצהריים והיה דיי קשה. טיילנו לאורך הרחוב הראשי פעמיים ולבסוף החלטנו להיכנס למסעדת תיירים אשר לא היתה זולה אבל הגישו שם מנות שהיו מקובלות על כולנו (המבורגרים, צ׳יפס, שניצלים ופוטין).
מז״א החל להתקדר וברגע שנכנסנו לרכב החל לרדת מבול חזק. החלטנו לוותר על המשך הנסיעה אל עבר מחוז Prince Edward והעיירה Wellington ובמקום זאת חתכנו בחזרה לכביש המהיר 401 ומשם אל נק׳ הסיום של יום זה.
השעה היתה עוד מוקדמת והחלטנו לעצור באחת האטרקציות היותר מעניינות שאור ואופק מאוד התלהבו ממנה - Primitive Designs. מקום זה למעשה מוזיאון ענתיקות של רובוטים, מפלצות ועוד שלל יצורים אשר בנויים כולם מגרוטאות. אור ואופק עוד לא מכירים את כל הדמויות מסרטי המדע בידיוני שאני גדלתי עליהם (גרמלינס, הנושא השמיני, פארק היורה ועוד) ולפעמים הרגשתי כאילו המקום מיועד יותר אלי מאשר אליהם. היה מאוד מבעס שלא נשארנו פה יותר זמן כי כבר הגיעה שעת הסגירה.
 |
| אופק ב- Primitive Designs |
לפני ההגעה לאחד המוטלים שחגית מצאה בגוגל תו״כ נסיעה, החלטנו לעצור בעיירה Port Hope. החננו את הרכב במרכז המסחרי והתחלנו לצעוד ברגל לכיוון המזח. למעשה העיירה כאן מוגדרת כעיירת דייגים ורוב האנשים שפגשנו הגיעו בסוף אל המזח.
 |
| אור ב- Port Hope |
עצרנו לנוח וליהנות מהנוף ב- East Beach ולאחר כמה דק׳ התחלנו לחזור למרכז העיר. צ׳יפרנו את אור ואת אופק בשלגונים בכדי להוריד את מפלס העצבים של כולם ויכולנו לחזור בשקט לרכב ולהתחיל בנסיעה קצרה אל החדר שלנו ב- Budget Inn Port Hope.
 |
| חגית ב- Port Hope |
ההגדרה של מוטל זול באמצע הדרך בהחלט מתאים להיכן שהגענו. המקום היה הכי זול שמצאנו באיזור (עדיין יצא יותר מ- 200$) ומה שקיבלנו היה בהתאם - חדר משפחתי צנוע ללא מטבחון עם אנשים הזויים שמסתובבים באיזור החניה ומעשנים ללא סוף. כבר היה מאוחר כך שלא היה אכפת לי. סגרתי את כל הדלתות והחלונות והדלקתי מזגן. נוגה עוד שיחקה עם מנגנון הכיבוי וההדלקה של המזגן וזה היה עבורה משעשע. סיימנו להתארגן בחדר ואחרי מקלחות וסיפורים כולנו הלכנו לישון את הלילה האחרון שלנו כאן בקנדה.
מבחר תמונות מיום זה:
 |
| נוף האזור של קינגסטון |
 |
| מצודת פורט הנרי |
 |
| מצודת פורט הנרי |
 |
| אופק ליד אגם אונטריו |
 |
| אור וחגית |
 |
| אופק ב- Primitive Designs |
 |
| אופק ב- Primitive Designs |
 |
| אופק ב- Primitive Designs |
 |
| אופק ב- Primitive Designs |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה