Back to Kingston

רגשות מעורבים היו לי לקראת העזיבה של העיר מונטריאול. מצד אחד העיר בהחלט נשחשבת לידידותית למשפחות ויש לא מעט אטרקציות שמיועדות לקהל יעד זה אבל מצד שני הכל פה בצרפתית (שלטים ברחוב, תפריטים במסעדות וכמעט כל מי שאני פוגש ברחוב - הוא מדבר צרפתית ולא יודע או לא מעוניין לפתח שיחה באנגלית). מה גם שהאופי של האנשים פה דיי מזכיר את החיים בנתניה וזו לא מחמאה !

הצלחתי לדחוס את כל הציוד שלנו בחזרה לרכב ה- BMW שעד כה שירת אותנו נאמנה ואף הפתיע דיי לטובה מבחינת צריכת הדלק (לפי היבואן המקומי זה ליטר ל- 10 ק״מ. אני הצלחתי השיג 1 ל- 12). חגית טיפלה בכל ענייני הצ׳ק אאוט בזמן שאני והילדים התמקמנו לנו ברכב ויצאנו לדרכנו.

הדרך חזרה יחסית היתה ללא פקקים משמעותיים. דיי מהר מצאתי את הכבישים שמובילים לכיוון מערב והתחלנו בנסיעה רגועה כאשר מאחור הילדים חוזרים לישון. נק׳ האטרקציה המרכזית שבחרנו לעצור שם ושתשבור את הנסיעה הארוכה לשני חלקים היתה Upper Canada Village. 

תמונה משפחתית בכפר הקנדי

הגענו דיי בהתחלה ויעידו על כך הרכבים המועטים אשר חנו בחניון הענקי. חגית יצאה עם הילדים וביררה אודות מחירים וכרטיסים ואני בינתיים החניתי את הרכב והכנתי את העגלה ואת כל הציוד והאוכל שילווה אותנו בשעות הקרובות. המחיר פה לא כזה נורא ויש גם בונוס - כרטיסים לביקור חינמי במצודת פורט הנרי אשר חשבנו להגיע לשם כאשר ביקרנו בעיירה קינגסטון.

הביקור בכפר הקנדי היה מאוד מרשים. יצא לנו לראות מקרוב איך חיו פה פעם (רוב הבקתות הובאו לכאן מאיזורים שונים לאורך נהר סיינט לורנס אבל שימרו אותם בצורתם המקורית) וממש להיכנס לאווירה של פעם. כבר בכניסה עמד סוס רתום לכרכרה וניתן היה לעלות לסיבוב קצר ברחבי הכפר ואף לשמוע סיפורים מהמדריכה המקומית אשר היתה לבושה בבגדים מסורתיים של פעם. ירדנו בתחנה של בית הספר ונכנסנו לראות מקרוב איך לימדו פעם, כאשר בתוך צריף יחסית קטן הצטופפו להם כ- 15 תלמידים והמורה הקריא להם שיר ברוח התקופה ואז שאל שאלות הבנה.

שיעור של פעם

בשלב הזה לקחתי את נוגה והמשכנו לחקור מה עוד יש בכפר. חגית העדיפה להישאר עם אור ואופק ולהקשיב עד לסוף השיעור. התקדמתי הלאה ושמעתי קבוצה של מקומיים פוצחת בשיר מזמר וקליט מסביב למעגל. משם המשכנו לנפחיה, בית דפוס ומקום שבו אורגים שטיח/מפה. קיבלתי הסבר מעניין מהבחורה המקומית אודות טכניקת האריגה וכי השטיח הארוג שהיא עבדה עליו הוא תוצר של שנים רבות של עבודה ושבסוף היצירה תשמש לנוי באחד הצריפים שפה בכפר.

אספתי את כולם שהיו עדיין בבית הספר ומפה חזרנו ברגל אל נק׳ ההתחלה ושם שמענו שירה בציבור של פעם מלווה בניגון על כינור. ראיתי במפה כי יש בהמשך מקום מרכזי בו ילדים יוכלו לשחק ולהתלבש עם בגדים של פעם ולשם כיוונתי את כולם. אופק מאוד התלהב ממשחקי הלוח שנדרש בהם חשיבה ואור נהנתה להתלבש ביחד עם חגית ונוגה עם בגדים מסורתיים של פעם.

חגית, אור ונוגה בתלבושת של פעם

סיימנו את הביקור בכפר לאחר כמה שעות של הנאה והמשכנו בנסיעה הארוכה לכיוון העיר Kingston ששם הייתה אמור להיות נק׳ הלינה שלנו ל- הלילה. בשלב מסוים של הנסיעה לילדים כבר נמאס ואני הייתי דיי רעב אז חגית פתחה גוגל מפות והחלטנו לעצור באחת העיירות הצמודות לכביש הנופי. מה שיפה פה בכבישים בקנדה זה לא משנה היכן עוצרים - תמיד יש דרך חזרה לכביש הראשי.

מצאנו דוכן אוכל מקומי שהיה פתוח ואילו התנקזו מרבית תושבי העיירה הצנועה (לא זוכר את שמה). הקטע המבעס היחידי היה שהמקום לא מקבל אשראי ולא היו לי מזומנים. היה בסביבה כספומט אבל היתה שם עמלת מינימום של 5$ לכל סוג של משיכה. לא היה לי כוח לחפש מקום אחר ומשכתי כ- 50$ וקניתי לכולם Poutine, המבורגרים ושתייה. היות ופינת הישיבה במקום לא היתה כ״כ מזמינה והיו שם המון צרעות אז החלטנו לצעוד לכיוון רצועת החוף ושם אכלנו את ארוחת הצהריים המאוחרת.

חוף נהר סיינט לורנס

מכאן הדרך עד למוטל ב- Super 8 היתה מאוד קצרה. עשינו צק׳ אין וקיבלנו חדר משפחתי צמוד לחדר שהיינו בו לפני מס׳ ימים (הילדים זכרו בידיוק את החדר הקודם שבו גרנו). פרקתי מהרכב רק את הציוד ההכרחי ללילה בודד וחזרנו לנסיעה קצרה עד למרכז העיר Kingston.

נוגה בכניסה למוטל

באותו הערב היה מופע ג׳אז מקומי (בכדי להיכנס היה צריך להירשם מראש וגם לשלם) אשר אותו בעיקר שמענו מבחוץ. קצת מרגיז העובדה כי ניצלו שטח ציבורי (כל רחבת בית העירייה) לטובת אירוע פרטי בתשלום אבל ניחא. לאחר סיבוב קצר לאורך הטיילת (Waterfront trail) נכנסנו למכולת שכונתית וכל ילד קיבל משהו טעים שבחר (ברד בשלל טעמים, שוקולד, קפה בכוס ענקית עבורי ועוד). ישבנו ושמענו את צלילי המוסיקה תו״כ שאנו משוחחים וכאשר מיצינו את האווירה התחלנו לחזור לרכב ונסענו לחדר במוטל. כ״א כבר ידע היכן הוא הולך לישון וחסכנו את זמן הוויכוחים היומי.

מבחר תמונות מיום זה:

אופק בוחן משקולות

אור בתלבושת מסורתית

נגניות רחוב

ביקור אצל החרש ברזל

לומדים מהמורה של פעם

שירה בציבור

בקתה מסורתית

אור ואופק בשיעור