איזה בוקר מרגש הולך להיות כאן ביבשת אוסטרליה הרחוקה.
את טיסת הלילה העברתי לי דיי בניחותא, לאור העובדה שלידי לא ישב אף אחד והצלחתי איכשהו להירדם בזוויות שונות ומשונות על 2 המושבים במטוס של חברת התעופה - Quantas.
Welcome Melbourne
פרץ של שמחה עלה בי כאשר ראיתי לראשונה את חגית, לאחר הפוגה של שבועיים, במהלכם היא הספיקה לטייל בהונג קונג ובסינגפור. למזלנו, היה חיבור לאינטרנט אלחוטי בחלק מטרמינל הנוסעים הנכנסים וכך יכולנו למצוא אחד את השנייה.
טיפ שימושי מס' 1
בשדה התעופה של מלבורן יש לא מעט נק' חיבור לאינטרנט אלחוטי. לי יצא למצוא ליד מסוע קבלת הכבודה - נקודת חיבור חינמית וכך יכולתי להעביר את הזמן וליצור קשר עם חגית כאשר היא נחתה.
פעם ראשונה שלי ושל חגית שביקורת הגבולות, החקלאות והגנת המולדת - עוצרים אותנו לביקורת שיגרתית וממש לא קצרה. הכל התחיל כאשר סימנו לנו להיכנס לחדר צדדי וכבר אז הייתה לי הרגשה לא טובה.
בתוך מסדרון עם שטיח אדום, חיכתה לנו בוקדת יסודית שרוקנה את כל תכולת הציוד שהבאנו עמנו ואח"כ הגיע גם כלב רחרוח אשר סרק אחר כל זכר לפירות, ירקות או כל דבר שאסור להכניס ליבשת.
בסופו של דבר, לא מצאו כלום ואנו יכולנו להמשיך הלאה. סוף טוב הכל טוב.
טיפ שימושי מס' 2
באם אתם מגיעים ע"ג טיסת מחוץ לאוסטרליה, זכרו כי אסור לכם להכניס לא מעט חפצים ואוכל.
בין היתר אסור לבוא עם: פירות, ירקות, פקעות, עצמות למינהן, בע"ח ועוד. בשדה הבינלאומי יש לא מעט ביקורות גלויות וסמויות. לעומת זאת, בטיסות הפנים לא כ"כ הקפידו ואפשר היה להכניס פירות מבלי ששמו לב.
כמו כל תייר, רכשנו כרטיסי נסיעה לאוטובוס משדה התעופה של מלבורן לתחנה המרכזית - Southern Cross.
זמן הנסיעה אמור היה להיות 25 דק', אך מז"א סגרירי קידם את בואנו וגרם לפקקים לא נעימים.
מעט על Southern Cross Station
זוהי למעשה התחנה המרכזית של האוטובוסים והרכבות של העיר מלבורן. מכאן אפשר לצאת לכל הפרברים המקיפים את העיר וכן ניתן לקחת כאן אוטובוס מקומי לסיבוב בתוך העיר. כמו כן, בצמוד ישנו קניון עודפים של מותגים אשר ידענו עליו רק לקראת סוף הביקור בעיר וקצת חבל.
היות ומזג האוויר לא השתנה לטובה, החלטנו לרכוש כרטיעס נסיעה לתחבורה הציבורית (Myki) ולעלות על הרכבת הראשונה לכיוון Pakenham (רציף 12)בדרך ליעד הראשון להיום - הבית של אהוד, רווית והבנות.
מעט על תחבורה ציבורית במלבורן
כל ההתניידות בתחבורה הציבורית במלבורן - מתבצעת ע"י חיוב בכרטיס מגנטי רב שימושי בשם: MyKi.
ניתן לרכוש כרטיס זה כמעט בכל מקום (החל מדוכני מכירת כרטיסים לאוטובוס ועד למכולות מקומיות) במחיר של 5$ נכון לדצמבר 2013. ניתן להטעין את הכרטיס בסכום מסויים או לרכוש מנוי שבועי/חודשי.
עוד מראש הודעתי לרווית על שעת העלייה לרכבת וכך היא ידעה מתי לבוא לאסוף אותנו מתחנת
לאחר חיבוקים ונשיקות קפצנו לביקור במתחם הסופרמרקטים הקרוב לביתם (Aldi, Coles, Woolworth).
בפעם הראשונה יצא לי לראות איך נראית קופה אמיתית של ריטליקס באוסטרליה (בסניף של Coles). כמו כן, היה מאוד מרגש לראות עד כמה נגיש וזול הממתק הכי אהוב עלי, הלא הוא: Tim-Tam.
הגענו בשעה טובה לבית של אהוד ורווית, ולאחר התארגנות מהירה, קפצנו לאסוף את הבנות מבית הספר שהיה ממוקם בעיירה הקרובה - Berwick.
Mor
Hadar
Israel on the Map
Mika
בעוד מור שמיד זיהתה אותי, להדר ולמיקה לקח כמה דק' להבין מי אנחנו ולהצטרף לחיבוק המשפחתי.
מכאן אספנו את זואי מהגן וקפצנו לביקור ב- Cranbourne Botanical Gardens, אשר היה גרסה מאוד קטנה למה שעוד מצפה לנו בהמשך.
סיבוב קצרצר של פחות משעה וכבר הספקנו לראות את רוב הגן ולהשתעשע במים הרדודים עם הבנות.
את הדרך חזרה לרכב עשיתי בצעידה נינוחה עם מיקה, אשר סיפרה לי על סדר היום שיש לה בבית הספר ובבית.
Cranbourne Botanical Gardens
Cranbourne Botanical Gardens
The Flenners
Cranbourne Botanical Gardens
בערב פגשנו את אהוד והעברנו ביחד ארוחה מפוארת של משפחת הפלנרים (עם חגית).
טיפ שימושי מס' 3
אהוד נתן לי את כרטיס הסים לפלאפון (חברת Aldi Mobile) אשר עד סוף הטיול שימש אותי ואת חגית בצורה יוצאת מן הכלל. עלות הכרטיס הייתה ממש זניחה (5$) ונרשמנו למסלול שיחות + SMS + 2.5 GB במחיר של 30$. יש לציין כי המחיר שהיינו מקבלים מהארץ היה עולה כמעט פי 2.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה