היום הגדול של הטרק הגיע.
הבוקר התחיל בנימה אופטימית כאשר בחוץ זרחה לה השמש החמימה.
אני וחגית ניצלנו את הבוקר הארוך לארוז בפעם האחרונה את התיקים ועל הדרך לגלות אפשרויות שפצור נוספות של מזרני השטח הענקיים לתרמיל גב שלי.
ארוחת הבוקר הייתה אחת המשביעות שאכלתי מאז הגעתי לכאן ואת יתר האוכל ארזנו בשקית צידה לנסיעה הארוכה ועלינו אל ההסעה המאורגנת שהגיעה בדיוק על הדקה - 08:00.
חברת Cradle Mountain Coaches מתמחים בסידורי הסעה מותאמים לכל תייר ולכל כיס וכמו כן ניתן היה לרכוש דרכם בלוני גז לבישול במהלך הטרק, שכן לא ניתן להעלות שום חומר מתלקח למטוס.
טיפ שימושי מס' 1
באם עשיתם את כל הדרך לטסמניה ואתם מתכננים לצעוד בטרק מרובה ימים כלשהו, קחו בחשבון כי עליכם לדאוג לכל הציוד ההכרחי למחנאות (אוהל, מזרני שטח, פנסים, אוכל, ביגוד חם/מנדף/דוחה גשם, תיק עזרה ראשונה) וכן גם לבלוני גז לבישול. הכי כדאי לסגור עסקה עם חברת הסעות (כפי שאנו עשינו) שמספקת תמורת סכום נאה (10$ למיכל) את הציוד אותו תמצאו רק בחנויות ייעודיות למחנאות. כך ניתן לחסוך זמן יקר.
היות ואנו לא היינו הנוסעים היחידים שמיועדים לצעוד בטרק, ההסעה חיכתה בשדה התעופה המקומי של העיר Lounceston לנוסעים נוספים במשך זמן לא מועט. לאחר שנודע לנו שהטיסה מתעכבת ביותר משעתיים, זה העלה לי ולחגית את "הסעיף".
טיפ שימושי מס' 2
באם אתם בדרך לטרק וכבר שילמתם סכום לא קטן עבור התחבורה אל הטרק (אנו שילמנו כ- 160$), תוודאו טוב מאוד מהיכן האיסוף של יתר חברי הצוות למסע. יכול להיות שעדיף לשלם עוד 5-10 דולר ולהגיע ללא עיכוב ישירות לתחילת הטרק.
היות ואני וחגית תכננו להגיע בצהרי היום לטרק (מומלץ להתחיל את המסלול עד שעה 13:00), המחדל כאן מאוד הדאיג אותנו ותהינו אם בסוף נספיק לצעוד היום או שמא כל התכנית תתעכב.
בסופו של דבר הטיסה הראשונה הגיעה וישר יצאנו מבלי לחכות לטיסה השנייה (שהגיעו בהסעה מאוחרת). הנסיעה מכאן לקחה קרוב לשעתיים וחצי דיי משעממות בהן הנהגת "חפרה" לזוג המקומיים בכל הנושאים האפשריים. קצת הכעיסה אותי העובדה כי כולם מודעים "לפשלה" של איחור ההסעה, אך אין לאף אחד תשובה או פתרון. במילים אחרות נאמר לנו: "אין מה לעשות ..." מעניין מה בישראל היו עושים לנוכח סיטואציה זו ...
בשלב הראשון הגענו למרכז המבקרים ליד - Ronny Creek.
כאן כבר מז"א התהפך לחלוטין - משמש חמימה יצאנו למטר של גשם, ברד ורוחות מקפיאות. בהחלט לא מה שקיווינו לו כאשר התחלנו את הבוקר.
במרכז המבקרים ביצענו Check-In וקיבלנו תגיות זיהוי אותן הצמדנו לתרמילים בכל שלבי הטרק (ואח"כ לאורך כל הטיול באוסטרליה להנציח את הטרק האינטנסיבי שצלחנו).
טיפ שימושי מס' 3
אל תבנו על מילוי מים במרכז המבקרים ב- Cradle Mountain. במקום יש ברז עם מים לא מסוננים ויש להביא מראש בקבוק מים מינרליים.
התארגנו לטרק והוצאנו מיד את מעילי הגשם, את הכפפות ואת החם-צוואר.
אני עוד הספקתי לבלוס עוד משאריות האוכל טרם העלייה לשטאל החינמי שלקח אותנו ממרכז המבקרים עד לתחילת המסלול. יש לקחת בחשבון ששירות הסעה זה הינו היחידי שמותר לו להיכנס עד לתחילת המסלול וכי הוא פועל בתדירות של אחת לחצי שעה.
מז"א בהמשך לא ניבא טובות וברד כבד ליווה אותנו לאורך כל הנסיעה.
אזרנו אומץ ויצאנו מהאוטובוס החמים והמקורה אל התופת הקפואה והגשומה. לפחות היה באזור מחסה צנוע שחלקנו עם עוד 2 בחורות שחיפשו מחסה מהגשם והברד.
לאחר כ-5 דק' פתאום הכל השתנה, הגשם הפסיד והשמש יצאה.
אני וחגית ניצלנו הפוגה זו והתחלנו להתקדם לכיוון תחילת הטרק (בצד השני של הכביש).
שלט מרשים עם נק' ההתחלה ומעט מידע על האזור קידם את פנינו. בהמשך הדרך אף יצא לנו לראות בפעם הראשונה לא אחר מאשר צמד Wombats חמודים שכל הזמן רציתי לראות ואף פעם לא יצא לי.
התקדמנו הלאה והתחלנו בטיפוס מתון אל עבר מעבה הבוש האוסטרלי. בדומה לבוש ה- NZ, גם כאן יצא לי לראות שפע של נחלים, צמחיית ג'ונגל עבותה ואינסוף גשם !
הגענו לקו המים של Lake Dov ועצרנו למנוחה קלילה.
לא לקחנו בחשבון שמשלב זה תתקוף אותנו סופת שלגים עזה ונתמודד עם איתני הטבע כמו בסרטים.
לאחר מס' תמונות של השלג, ארזתי טוב את התרמיל והתחלנו בעלייה אינטנסיבית אל עבר מעבר ההרים.
רוח סערה שטלטלה אותנו מכל עבר, גשם כבד ושלג היו הדברים שציפו לנו בהמשך.
תפסתי חזק את חגית וביחד טיפסנו את מעבר ההרים. קצת חבל שלא היינו מצוידים בכפפות לשלג כי במהלך הטיפוס נעזרנו בידיים והסלעים הרטובים סידרו לנו כפפות צמר קרירות וממש לא נעימות.
בשלב מסוים הגענו לפיצול שבילים שממש לא היה ברור לאן צריך להמשיך בשל הערפל הכבד ובשל העובדה כי השלג הסתיר חלק מהמסלול. הורדתי את התרמיל, לקחתי שתי נשימות והתחלתי להתאפס היכן לעזאזל אנחנו בעזרת המפה שקנינו מבעוד מועד ודיי הוכיחה את עצמה כמשתלמת.
בהמשך חיכתה לנו נק' תצפית מדהימה (Marriot Lookout). חבל רק שמישהו שכח לספר שאנו מגיעים ולא להוריד ממטרים וערפל דווקא ביום הזה ...
מלית ברירה המשכנו במעלה ההר כאשר אנו נאלצים להתמודד עם רוח קרירה ועזה שהצליפה בנו מכל הכיוונים ועם גשם טורדני שהגיע בשיפוע. לפחות בפסגה הגשם הפסיק וראינו מעט מהנוף ואף מטייל בודד שעשה את הדרך בכיוון השני כאשר הוא נגרר עם ציוד לא מתאים ועם מצב רוח ירוד. אותו בחור סיפר לנו כי לא הצטייד עם מספיק צידה וכי הוא פרש לאחר יומיים בטרק. פעם ראשונה שיוצא לי לראות מישהו שנוטש טרק ...
בקתת המחסה (Kitchen Hut) חיכתה לנו מעבר לפינה ואנו מאוד היינו נרגשים לראות מקום שבו ניתן יהיה לתפוס מחסה ממז"א הקריר והמושלג שגרם לי להחליק וליפול בצורה לא נעימה במסלול.
פה פגשנו בזוג מקומי חביב (אמה ובחור מפקיסטן שאת שמו קשה לזכור). אומנם לא יצא לנו לשוחח עמם כאן, אך בהמשך המסלול יצא לנו לא מעט פעמים.
רק כאשר הורדתי את התרמיל התחלתי להרגיש כמה קשה הייתה העלייה. הוצאתי מיד ג'ל אנרגיה ולחגית הגשתי חטיף אנרגיה. אין ספק שזה עזר לנו לסיים את היום המאתגר.
איך שיצאנו מהמחסה - התחילה שוב פעם סופת השלג. לפחות האוסטרלים בנו כחלק זה של המסלול Deck מעץ שעזר להבין לאן ללכת ולהימנע ממצבים של צעידה בבוץ ובשלוליות העמוקות והקפואות. בתור התחלה היה מאוד כיף ומשעשע לצעוד ולשחק בשלג, אך המסלול המשיך והמשיך ולא נראה כאילו הוא הוא להיגמר.
טיפ שימושי מס' 4
תמיד נדרש לחשב נכון את משך הצעידה בהתאם למז"א בכל יום. כאשר יש שלג או בוץ, פרקי הזמן מתארכים ואף מוכפלים ויש לקחת זאת בחשבון מבחינת זמן היציאה למסלול וחישוב ההפסקות.
לאחר מס' שעות וכבר אנו רואים באופק עשן. יש !!!
הגענו לבקתה הראשונה של הטרק - Waterfall Valley Hut.
מעט על הבקתה
במקום יש מגורים של הפקח המקומי (אחד היחידים שראינו לאורך כל המסלול) וזה לא טורח ולומר את "הגדת הטרק" לכל מטייל שמגיע לכאן בכל ערב. מבחינת השירותים שמקום זה מציע, אפשר לכלול בין היתר שירותים ביולוגיים שדיי רחוקים מהבקתה (דיי מבעס כשיורד גשם), מכל מים לשתייה/בישול לא מקורה (בעסה), מגורים צנועים שלא מספיקים לכולם באם בחוץ יורד גשם (מה שקרה לאחרונים שהגיעו לכאן היום) ומשטחי עץ כמיטות.
בשל העובדה כי היה כאן פקח, כולם הקפידו לא להכניס אף פריט לבוש או ציוד רטוב אל תוך הבקתה, כך שכל פעם היה צריך לצאת מהבקתה המחוממת (חימום בגז) אל עבר הכפור.
פגשנו כאן קבוצות לא מעטות של מטיילים - את הזוג החביב מבקתת המחסה, אב ובנו (קווין) שעמם התיידדנו לאורך המסלול, חבורה של 4 גרמנים וארגנטינאית בחילופי סטודנטים, זוג צרפתים מבוגר וחביב וקבוצה ענקית של תלמידי בית ספר ומדריכים שעשו לכולם בית ספר מבחינת קצב הצעידה לאורך כל הטרק.
הקב' של הגרמנים (שהטיסה שלהם איחרה בגדול) הגיעו אחרונים וזכו לישון על הרצפה במטבח.
אני וחגית התמקמנו לנו בנינוחות ולאחר ארוחת ערב דשנה ומספר מתיחות, יכולנו להישען אחורה ולהתכרבל יחד לאחר יום באמת מאומץ.
סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
לאלבום התמונות המלאה של Overland Track, אנא לחצ/י כאן
הבוקר התחיל בנימה אופטימית כאשר בחוץ זרחה לה השמש החמימה.
אני וחגית ניצלנו את הבוקר הארוך לארוז בפעם האחרונה את התיקים ועל הדרך לגלות אפשרויות שפצור נוספות של מזרני השטח הענקיים לתרמיל גב שלי.
ארוחת הבוקר הייתה אחת המשביעות שאכלתי מאז הגעתי לכאן ואת יתר האוכל ארזנו בשקית צידה לנסיעה הארוכה ועלינו אל ההסעה המאורגנת שהגיעה בדיוק על הדקה - 08:00.
חברת Cradle Mountain Coaches מתמחים בסידורי הסעה מותאמים לכל תייר ולכל כיס וכמו כן ניתן היה לרכוש דרכם בלוני גז לבישול במהלך הטרק, שכן לא ניתן להעלות שום חומר מתלקח למטוס.
טיפ שימושי מס' 1
באם עשיתם את כל הדרך לטסמניה ואתם מתכננים לצעוד בטרק מרובה ימים כלשהו, קחו בחשבון כי עליכם לדאוג לכל הציוד ההכרחי למחנאות (אוהל, מזרני שטח, פנסים, אוכל, ביגוד חם/מנדף/דוחה גשם, תיק עזרה ראשונה) וכן גם לבלוני גז לבישול. הכי כדאי לסגור עסקה עם חברת הסעות (כפי שאנו עשינו) שמספקת תמורת סכום נאה (10$ למיכל) את הציוד אותו תמצאו רק בחנויות ייעודיות למחנאות. כך ניתן לחסוך זמן יקר.
היות ואנו לא היינו הנוסעים היחידים שמיועדים לצעוד בטרק, ההסעה חיכתה בשדה התעופה המקומי של העיר Lounceston לנוסעים נוספים במשך זמן לא מועט. לאחר שנודע לנו שהטיסה מתעכבת ביותר משעתיים, זה העלה לי ולחגית את "הסעיף".
 |
| Our Backpacks |
 |
| Waiting |
טיפ שימושי מס' 2
באם אתם בדרך לטרק וכבר שילמתם סכום לא קטן עבור התחבורה אל הטרק (אנו שילמנו כ- 160$), תוודאו טוב מאוד מהיכן האיסוף של יתר חברי הצוות למסע. יכול להיות שעדיף לשלם עוד 5-10 דולר ולהגיע ללא עיכוב ישירות לתחילת הטרק.
היות ואני וחגית תכננו להגיע בצהרי היום לטרק (מומלץ להתחיל את המסלול עד שעה 13:00), המחדל כאן מאוד הדאיג אותנו ותהינו אם בסוף נספיק לצעוד היום או שמא כל התכנית תתעכב.
בסופו של דבר הטיסה הראשונה הגיעה וישר יצאנו מבלי לחכות לטיסה השנייה (שהגיעו בהסעה מאוחרת). הנסיעה מכאן לקחה קרוב לשעתיים וחצי דיי משעממות בהן הנהגת "חפרה" לזוג המקומיים בכל הנושאים האפשריים. קצת הכעיסה אותי העובדה כי כולם מודעים "לפשלה" של איחור ההסעה, אך אין לאף אחד תשובה או פתרון. במילים אחרות נאמר לנו: "אין מה לעשות ..." מעניין מה בישראל היו עושים לנוכח סיטואציה זו ...
בשלב הראשון הגענו למרכז המבקרים ליד - Ronny Creek.
כאן כבר מז"א התהפך לחלוטין - משמש חמימה יצאנו למטר של גשם, ברד ורוחות מקפיאות. בהחלט לא מה שקיווינו לו כאשר התחלנו את הבוקר.
במרכז המבקרים ביצענו Check-In וקיבלנו תגיות זיהוי אותן הצמדנו לתרמילים בכל שלבי הטרק (ואח"כ לאורך כל הטיול באוסטרליה להנציח את הטרק האינטנסיבי שצלחנו).
טיפ שימושי מס' 3
אל תבנו על מילוי מים במרכז המבקרים ב- Cradle Mountain. במקום יש ברז עם מים לא מסוננים ויש להביא מראש בקבוק מים מינרליים.
התארגנו לטרק והוצאנו מיד את מעילי הגשם, את הכפפות ואת החם-צוואר.
אני עוד הספקתי לבלוס עוד משאריות האוכל טרם העלייה לשטאל החינמי שלקח אותנו ממרכז המבקרים עד לתחילת המסלול. יש לקחת בחשבון ששירות הסעה זה הינו היחידי שמותר לו להיכנס עד לתחילת המסלול וכי הוא פועל בתדירות של אחת לחצי שעה.
 |
| Me in Overland Track |
 |
| Hagit in Overland Track |
 |
| Wombat |
 |
| Hagit at Overland Track |
מז"א בהמשך לא ניבא טובות וברד כבד ליווה אותנו לאורך כל הנסיעה.
אזרנו אומץ ויצאנו מהאוטובוס החמים והמקורה אל התופת הקפואה והגשומה. לפחות היה באזור מחסה צנוע שחלקנו עם עוד 2 בחורות שחיפשו מחסה מהגשם והברד.
לאחר כ-5 דק' פתאום הכל השתנה, הגשם הפסיד והשמש יצאה.
אני וחגית ניצלנו הפוגה זו והתחלנו להתקדם לכיוון תחילת הטרק (בצד השני של הכביש).
שלט מרשים עם נק' ההתחלה ומעט מידע על האזור קידם את פנינו. בהמשך הדרך אף יצא לנו לראות בפעם הראשונה לא אחר מאשר צמד Wombats חמודים שכל הזמן רציתי לראות ואף פעם לא יצא לי.
התקדמנו הלאה והתחלנו בטיפוס מתון אל עבר מעבה הבוש האוסטרלי. בדומה לבוש ה- NZ, גם כאן יצא לי לראות שפע של נחלים, צמחיית ג'ונגל עבותה ואינסוף גשם !
 |
| Overland Track |
 |
| Overland Track |
 |
| Me in Lake Dov |
 |
| Lake Dov |
הגענו לקו המים של Lake Dov ועצרנו למנוחה קלילה.
לא לקחנו בחשבון שמשלב זה תתקוף אותנו סופת שלגים עזה ונתמודד עם איתני הטבע כמו בסרטים.
לאחר מס' תמונות של השלג, ארזתי טוב את התרמיל והתחלנו בעלייה אינטנסיבית אל עבר מעבר ההרים.
רוח סערה שטלטלה אותנו מכל עבר, גשם כבד ושלג היו הדברים שציפו לנו בהמשך.
תפסתי חזק את חגית וביחד טיפסנו את מעבר ההרים. קצת חבל שלא היינו מצוידים בכפפות לשלג כי במהלך הטיפוס נעזרנו בידיים והסלעים הרטובים סידרו לנו כפפות צמר קרירות וממש לא נעימות.
בשלב מסוים הגענו לפיצול שבילים שממש לא היה ברור לאן צריך להמשיך בשל הערפל הכבד ובשל העובדה כי השלג הסתיר חלק מהמסלול. הורדתי את התרמיל, לקחתי שתי נשימות והתחלתי להתאפס היכן לעזאזל אנחנו בעזרת המפה שקנינו מבעוד מועד ודיי הוכיחה את עצמה כמשתלמת.
בהמשך חיכתה לנו נק' תצפית מדהימה (Marriot Lookout). חבל רק שמישהו שכח לספר שאנו מגיעים ולא להוריד ממטרים וערפל דווקא ביום הזה ...
 |
| Hagit in Overland Track |
 |
| Overland Track |
 |
| Overland Track |
 |
| Overland Track |
מלית ברירה המשכנו במעלה ההר כאשר אנו נאלצים להתמודד עם רוח קרירה ועזה שהצליפה בנו מכל הכיוונים ועם גשם טורדני שהגיע בשיפוע. לפחות בפסגה הגשם הפסיק וראינו מעט מהנוף ואף מטייל בודד שעשה את הדרך בכיוון השני כאשר הוא נגרר עם ציוד לא מתאים ועם מצב רוח ירוד. אותו בחור סיפר לנו כי לא הצטייד עם מספיק צידה וכי הוא פרש לאחר יומיים בטרק. פעם ראשונה שיוצא לי לראות מישהו שנוטש טרק ...
בקתת המחסה (Kitchen Hut) חיכתה לנו מעבר לפינה ואנו מאוד היינו נרגשים לראות מקום שבו ניתן יהיה לתפוס מחסה ממז"א הקריר והמושלג שגרם לי להחליק וליפול בצורה לא נעימה במסלול.
פה פגשנו בזוג מקומי חביב (אמה ובחור מפקיסטן שאת שמו קשה לזכור). אומנם לא יצא לנו לשוחח עמם כאן, אך בהמשך המסלול יצא לנו לא מעט פעמים.
רק כאשר הורדתי את התרמיל התחלתי להרגיש כמה קשה הייתה העלייה. הוצאתי מיד ג'ל אנרגיה ולחגית הגשתי חטיף אנרגיה. אין ספק שזה עזר לנו לסיים את היום המאתגר.
 |
| Me & Hagit |
 |
| Overland Track |
 |
| Overland Track |
 |
| Hagit at Overland Track |
איך שיצאנו מהמחסה - התחילה שוב פעם סופת השלג. לפחות האוסטרלים בנו כחלק זה של המסלול Deck מעץ שעזר להבין לאן ללכת ולהימנע ממצבים של צעידה בבוץ ובשלוליות העמוקות והקפואות. בתור התחלה היה מאוד כיף ומשעשע לצעוד ולשחק בשלג, אך המסלול המשיך והמשיך ולא נראה כאילו הוא הוא להיגמר.
טיפ שימושי מס' 4
תמיד נדרש לחשב נכון את משך הצעידה בהתאם למז"א בכל יום. כאשר יש שלג או בוץ, פרקי הזמן מתארכים ואף מוכפלים ויש לקחת זאת בחשבון מבחינת זמן היציאה למסלול וחישוב ההפסקות.
לאחר מס' שעות וכבר אנו רואים באופק עשן. יש !!!
הגענו לבקתה הראשונה של הטרק - Waterfall Valley Hut.
מעט על הבקתה
במקום יש מגורים של הפקח המקומי (אחד היחידים שראינו לאורך כל המסלול) וזה לא טורח ולומר את "הגדת הטרק" לכל מטייל שמגיע לכאן בכל ערב. מבחינת השירותים שמקום זה מציע, אפשר לכלול בין היתר שירותים ביולוגיים שדיי רחוקים מהבקתה (דיי מבעס כשיורד גשם), מכל מים לשתייה/בישול לא מקורה (בעסה), מגורים צנועים שלא מספיקים לכולם באם בחוץ יורד גשם (מה שקרה לאחרונים שהגיעו לכאן היום) ומשטחי עץ כמיטות.
בשל העובדה כי היה כאן פקח, כולם הקפידו לא להכניס אף פריט לבוש או ציוד רטוב אל תוך הבקתה, כך שכל פעם היה צריך לצאת מהבקתה המחוממת (חימום בגז) אל עבר הכפור.
פגשנו כאן קבוצות לא מעטות של מטיילים - את הזוג החביב מבקתת המחסה, אב ובנו (קווין) שעמם התיידדנו לאורך המסלול, חבורה של 4 גרמנים וארגנטינאית בחילופי סטודנטים, זוג צרפתים מבוגר וחביב וקבוצה ענקית של תלמידי בית ספר ומדריכים שעשו לכולם בית ספר מבחינת קצב הצעידה לאורך כל הטרק.
הקב' של הגרמנים (שהטיסה שלהם איחרה בגדול) הגיעו אחרונים וזכו לישון על הרצפה במטבח.
אני וחגית התמקמנו לנו בנינוחות ולאחר ארוחת ערב דשנה ומספר מתיחות, יכולנו להישען אחורה ולהתכרבל יחד לאחר יום באמת מאומץ.
סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
לאלבום התמונות המלאה של Overland Track, אנא לחצ/י כאן
 |
| Hagit in Overland Track |
 |
| Overland Track |
 |
| Overland Track |
 |
| Our Backpacks |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה