מז"א פשוט מטורף כאן בטסמניה.
כמו אתמול ושלשום, גם הבוקר התחיל בגשם שוטף ועננים קודרים שלא בישרו טובות על המשך הדרך.
אני וחגית התארגנו בחדר הפרטי ששריינו לנו והספקנו עוד לראות חלק מקבוצת המטיילים בארוחת הבוקר.
לפחות הבגדים שהנחנו לייבוש על תנור החימום התייבשו והיו חמימים וכן גם הנעלים דיי התייבשו לנוכח הבוץ והרטיבות שספגו ביום קודם לכן.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם בטרק גשום ובכל בקתה בה אתם לנים, יש מקור חימום (גז, פחם, נפט) - מאוד מומלץ להניח את הנעלים לייבוש כמה שיותר קרוב למקור החום. לרוב לא יקרה כלום לנעלים כי בכ"ז יש מרחק בטיחות מסורג.
אני מצאתי לנכון שאפשר לכרוך חלק מהבגדים (בעיקר הגרביים הרטובות/לחות) מסביב לפיר החימום וכך לקבל תוצאות מהירות עוד יותר.
מבחינת המסלול שציפה לנו היום - עלייה מתונה לעבר אוכף חשוף ולאחריו ירידה הדרגתית עד לבקתה.
על פניו נשמע סבבה, אך מז"א תמיד יכול להקשות על החיים.
אמרנו שלום ל- New Pellion Hut שהייתה כמו סוויטה עבורנו ויצאנו בגשם השוטף אל הדרך.
תוך מס' מטרים וכבר אני פוגש חבר וותיק - Bennete Wallaby שלא נס על נפשו כאשר התקרבתי אליו עד מרחק נגיעה. איזה כיף להתחיל כך את יום הצעידה.
תחילת המסלול הייתה דיי דומה ליום הקודם - הליכה אטית ומייגעת בתוך סבך ענפי העצים ובבוץ (ותאמינו לי, היה היום דיי הרבה בוץ !). מידי פעם הפסיק הגשם ואני יכולתי להוציא את המצלמה ממקום המבטחים ולצם מעט את הטבע הפראי במיטבו.
העליה ההדרגתית אל עבר האוכף לא הייתה קשה במיוחד, אך אני לא לקחתי סיכונים ומעט לפני היציאה אל השטח החשוף לגשם ולרוחות, עצרתי ואמרתי לחגית שעדיף שננוח ונאכל ארוחת צהרים כל עוד אנו מוגנים מהגשם כאשר היינו בתוך סבך היער העבות.
כבר הפכנו להיות מקצוענים במציאת מקומות מסתור מפני הגשם העז וכך גם היה הפעם.
כאשר הגשם נחלש, זה היה האות - העמסנו את התיקים על גבנו וטסנו מעלה כל עוד יש הפוגה.
היה לנו ממש מזל כי איך שהגענו לנק' הכי גבוהה במסלול, יצאה לה השמש ואנו יכולנו לראות את כל הנוף שמסביב. בנק' זו היה פיצול שבילים שהוביל ל- Pellion Mt מצד אחד ול- Mt Ossa מצד שני (שנחשב להר הכי גבוהה בכל טסמניה, גובהו 1670 מ').
ראינו כאן לא מעט תרמילים של מטיילים שהגיעו לפנינו והחליטו לטייל כמסלול צד אל עבר פסגת ההר הכי גבוה בטסמניה, אך אנו לא היינו בכושר שלהם והחלטנו לוותר ולהמשיך ישירות אל עבר נק' הסיום. מה גם שראיתי כי ההר מכוסה בעננות כבדה וספק אם אלו שכן בחרו לצעוד לשם - היו רואים משהו. (בדיעבד כאשר דיברתי עם אותם אנשים, הם אמרו לי כי זאת הייתה טעות לטפס לפסגת ההר וכבר באמצע הדרך הם החליטו לחזור כי לא ראו כמעט כלום בשל העננות הכבדה).
המשך הדרך הייתה במגמת ירידה קלילה ונוחה. בהתחלה צעדנו ע"ג Deck מעץ שהיה ממש נוח, אך בהמשך הדרך הפכה לבוצית עם שלוליות ענק עמוקות וסבך ענפים שהקשה עד מאוד על ההליכה (במיוחד עם משקל על הגב).
בנוהל הרגיל, אני מצאתי דרכים יצירתיות איך לעבור כל מכשול בוצי (גם במחיר של עיקוף), רק לא להרטיב את הנעלים שנחשבות לדבר הכי חשוב.
טיפ שימושי מס' 2
גם אם אמרו לכם שהנעל שקניתם היא Gore-Tex, עדיין זה לא אומר שהיא חסינה ב- 100% למים.
לי ולעוד עשרות מטיילים אחרים בטרק היו נעליים כאלו, אך בשל כמות הגשם ה- כה רבה ותוואי המסלול הבוצי, זה הוביל לסיטואציה שבכל סוף יום, כולנו מצאנו את עצמנו מנסים לייבש את הנעלים מול תנור החימום.
באם יש לכם הזדמנות להימנע ממפגש עם שלוליות, נצלו אותה ותחסכו טרחה מיותרת אח"כ.
לאחר זמן מה של צעידה, היינו בטוחים שראינו בקתה ושהיום הזה סוף סוף נגמר, אך לא כך הדבר.
כנראה שראינו בקתה של מטיילים "מודרכים" (אשר מקבלים מקלחת חמה וארוחות מפנקות, אך מצד שני - הם משלמים פי 3 יותר מאיתנו) ואנו עוד המשכנו ללכת בבוץ עוד הרבה זמן.
רק לאחר שעה של צעידה מנק' המפגש עם הבקתה המסתורית, הגענו סוף סוף ליעדנו - Kia Ora Hut (בתרגום מהשפה המאורית/ניו זילנדית זה: ברוכים הבאים).
מעט על Kio Ora Hut
בקתה זו נחשבת לשנייה הכי קטנה במסלול (הכי קטנה הייתה ביום הראשון), כך שמאוד מומלץ להגיע מוקדם ולשריין מקום בתוך הבקתה באם בחוץ יש מז"א סגרירי.
מסביב לבקתה יש אחלה של נוף ובהחלט אפשר לצעוד בחיק הטבע ולהעביר את הזמן באם בחרתם לא לעשות את אחד מ-2 מסלולי הצד של היום. מבחינת השירותים שהמקום מציע - מס' מצומצם של מקומות לינה, שירותים דיי רחוקים, מיכל מים לא מקורה (מבעס כשיורד גשם) וחבר חביב (בשם Pete) אשר ישמח לקרוע כל ציוד שיושאר בחוץ למשך הלילה ומריח כמו אוכל.
סיפור משעשע לגבי Pete
בתוך הבקתה שבה ישנו, היה שלט בולט אשר התריע על חיה מסתורית (או יותר נכון - Pussom) אשר נוהגת לפקוד את המקום והיא כבר התרגלה לעובדה שיש מטיילים המשאירים את ציודם בחוץ. מה שכן - אותה חיה נעזרת בשיניים החדות שלה לקרוע את התרמיל ולהגיע לאוכל הנמצא בפנים והיו לא מעט מקרים שמטיילים שכחו להכניס את הציוד לתוך הבקתה וגילו כי כל התרמיל שלהם קרוע בבוקר שלמחרת.
אבא של קווין כנראה לא קרא את השלט ובבוקר למחרת גילה כי Pete לא ריחם עד שקית הטואלטיקה שלו שהושארה בחוץ וכרסם לו את כל משחת השיניים ...
סה"כ היה נחמד להעביר כאן את הלילה באווירה צפופה ואינטימית. יצא לנו גם לשוחח עם החבר'ה מגרמניה שהגיעו לטובת חילופי סטודנטים.
סוף יום ו !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
לאלבום התמונות המלא של Overland Track, אנא לחצ/י כאן
כמו אתמול ושלשום, גם הבוקר התחיל בגשם שוטף ועננים קודרים שלא בישרו טובות על המשך הדרך.
אני וחגית התארגנו בחדר הפרטי ששריינו לנו והספקנו עוד לראות חלק מקבוצת המטיילים בארוחת הבוקר.
לפחות הבגדים שהנחנו לייבוש על תנור החימום התייבשו והיו חמימים וכן גם הנעלים דיי התייבשו לנוכח הבוץ והרטיבות שספגו ביום קודם לכן.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם בטרק גשום ובכל בקתה בה אתם לנים, יש מקור חימום (גז, פחם, נפט) - מאוד מומלץ להניח את הנעלים לייבוש כמה שיותר קרוב למקור החום. לרוב לא יקרה כלום לנעלים כי בכ"ז יש מרחק בטיחות מסורג.
אני מצאתי לנכון שאפשר לכרוך חלק מהבגדים (בעיקר הגרביים הרטובות/לחות) מסביב לפיר החימום וכך לקבל תוצאות מהירות עוד יותר.
מבחינת המסלול שציפה לנו היום - עלייה מתונה לעבר אוכף חשוף ולאחריו ירידה הדרגתית עד לבקתה.
על פניו נשמע סבבה, אך מז"א תמיד יכול להקשות על החיים.
 |
| New Pellion Hut |
 |
| New Pellion Hut |
 |
| Bennete Wallaby |
 |
| Overland Track |
אמרנו שלום ל- New Pellion Hut שהייתה כמו סוויטה עבורנו ויצאנו בגשם השוטף אל הדרך.
תוך מס' מטרים וכבר אני פוגש חבר וותיק - Bennete Wallaby שלא נס על נפשו כאשר התקרבתי אליו עד מרחק נגיעה. איזה כיף להתחיל כך את יום הצעידה.
תחילת המסלול הייתה דיי דומה ליום הקודם - הליכה אטית ומייגעת בתוך סבך ענפי העצים ובבוץ (ותאמינו לי, היה היום דיי הרבה בוץ !). מידי פעם הפסיק הגשם ואני יכולתי להוציא את המצלמה ממקום המבטחים ולצם מעט את הטבע הפראי במיטבו.
העליה ההדרגתית אל עבר האוכף לא הייתה קשה במיוחד, אך אני לא לקחתי סיכונים ומעט לפני היציאה אל השטח החשוף לגשם ולרוחות, עצרתי ואמרתי לחגית שעדיף שננוח ונאכל ארוחת צהרים כל עוד אנו מוגנים מהגשם כאשר היינו בתוך סבך היער העבות.
כבר הפכנו להיות מקצוענים במציאת מקומות מסתור מפני הגשם העז וכך גם היה הפעם.
כאשר הגשם נחלש, זה היה האות - העמסנו את התיקים על גבנו וטסנו מעלה כל עוד יש הפוגה.
 |
| Overland Track |
 |
| Hagit |
 |
| Pellion Mt |
 |
| Me |
 |
| Track to Pellion Mt |
היה לנו ממש מזל כי איך שהגענו לנק' הכי גבוהה במסלול, יצאה לה השמש ואנו יכולנו לראות את כל הנוף שמסביב. בנק' זו היה פיצול שבילים שהוביל ל- Pellion Mt מצד אחד ול- Mt Ossa מצד שני (שנחשב להר הכי גבוהה בכל טסמניה, גובהו 1670 מ').
ראינו כאן לא מעט תרמילים של מטיילים שהגיעו לפנינו והחליטו לטייל כמסלול צד אל עבר פסגת ההר הכי גבוה בטסמניה, אך אנו לא היינו בכושר שלהם והחלטנו לוותר ולהמשיך ישירות אל עבר נק' הסיום. מה גם שראיתי כי ההר מכוסה בעננות כבדה וספק אם אלו שכן בחרו לצעוד לשם - היו רואים משהו. (בדיעבד כאשר דיברתי עם אותם אנשים, הם אמרו לי כי זאת הייתה טעות לטפס לפסגת ההר וכבר באמצע הדרך הם החליטו לחזור כי לא ראו כמעט כלום בשל העננות הכבדה).
המשך הדרך הייתה במגמת ירידה קלילה ונוחה. בהתחלה צעדנו ע"ג Deck מעץ שהיה ממש נוח, אך בהמשך הדרך הפכה לבוצית עם שלוליות ענק עמוקות וסבך ענפים שהקשה עד מאוד על ההליכה (במיוחד עם משקל על הגב).
בנוהל הרגיל, אני מצאתי דרכים יצירתיות איך לעבור כל מכשול בוצי (גם במחיר של עיקוף), רק לא להרטיב את הנעלים שנחשבות לדבר הכי חשוב.
טיפ שימושי מס' 2
גם אם אמרו לכם שהנעל שקניתם היא Gore-Tex, עדיין זה לא אומר שהיא חסינה ב- 100% למים.
לי ולעוד עשרות מטיילים אחרים בטרק היו נעליים כאלו, אך בשל כמות הגשם ה- כה רבה ותוואי המסלול הבוצי, זה הוביל לסיטואציה שבכל סוף יום, כולנו מצאנו את עצמנו מנסים לייבש את הנעלים מול תנור החימום.
באם יש לכם הזדמנות להימנע ממפגש עם שלוליות, נצלו אותה ותחסכו טרחה מיותרת אח"כ.
 |
| Hagit |
 |
| The Muddy Track |
 |
| Nice Flower |
 |
| Hagit |
לאחר זמן מה של צעידה, היינו בטוחים שראינו בקתה ושהיום הזה סוף סוף נגמר, אך לא כך הדבר.
כנראה שראינו בקתה של מטיילים "מודרכים" (אשר מקבלים מקלחת חמה וארוחות מפנקות, אך מצד שני - הם משלמים פי 3 יותר מאיתנו) ואנו עוד המשכנו ללכת בבוץ עוד הרבה זמן.
רק לאחר שעה של צעידה מנק' המפגש עם הבקתה המסתורית, הגענו סוף סוף ליעדנו - Kia Ora Hut (בתרגום מהשפה המאורית/ניו זילנדית זה: ברוכים הבאים).
מעט על Kio Ora Hut
בקתה זו נחשבת לשנייה הכי קטנה במסלול (הכי קטנה הייתה ביום הראשון), כך שמאוד מומלץ להגיע מוקדם ולשריין מקום בתוך הבקתה באם בחוץ יש מז"א סגרירי.
מסביב לבקתה יש אחלה של נוף ובהחלט אפשר לצעוד בחיק הטבע ולהעביר את הזמן באם בחרתם לא לעשות את אחד מ-2 מסלולי הצד של היום. מבחינת השירותים שהמקום מציע - מס' מצומצם של מקומות לינה, שירותים דיי רחוקים, מיכל מים לא מקורה (מבעס כשיורד גשם) וחבר חביב (בשם Pete) אשר ישמח לקרוע כל ציוד שיושאר בחוץ למשך הלילה ומריח כמו אוכל.
 |
| Hagit |
 |
| View from the Hut |
 |
| Me & Hagit |
 |
| Kia Ora Hut |
סיפור משעשע לגבי Pete
בתוך הבקתה שבה ישנו, היה שלט בולט אשר התריע על חיה מסתורית (או יותר נכון - Pussom) אשר נוהגת לפקוד את המקום והיא כבר התרגלה לעובדה שיש מטיילים המשאירים את ציודם בחוץ. מה שכן - אותה חיה נעזרת בשיניים החדות שלה לקרוע את התרמיל ולהגיע לאוכל הנמצא בפנים והיו לא מעט מקרים שמטיילים שכחו להכניס את הציוד לתוך הבקתה וגילו כי כל התרמיל שלהם קרוע בבוקר שלמחרת.
אבא של קווין כנראה לא קרא את השלט ובבוקר למחרת גילה כי Pete לא ריחם עד שקית הטואלטיקה שלו שהושארה בחוץ וכרסם לו את כל משחת השיניים ...
סה"כ היה נחמד להעביר כאן את הלילה באווירה צפופה ואינטימית. יצא לנו גם לשוחח עם החבר'ה מגרמניה שהגיעו לטובת חילופי סטודנטים.
סוף יום ו !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
לאלבום התמונות המלא של Overland Track, אנא לחצ/י כאן
 |
| Hagit ready to go |
 |
| Entrance to New Pellion Hut |
 |
| Me & Hagit |
 |
| Overland Track |
 |
| After the rough day |
 |
| Kia Ora Hut |
 |
| Hagit |
 |
| River near Kia Ora Hut |
 |
| Hagit |
 |
| Pellion Mt |
 |
| Relax Moments |
 |
| Pademelon |
 |
| Wombat |
 |
| Pademelon |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה