Hamilton Attractions

 את הבוקר הנוכחי התחלתי ממש מוקדם. איכשהו לא הצלחתי להירדם אחרי שנוגה התעוררה ב- 3 לפנות בוקר והתחלתי את היום העמוס ב- 4 בבוקר. אז מה אפשר לעשות כאשר בחוץ עוד חושך וקר ובבית צריך לשמור על שקט ?

ובכן יש הרבה אופציות. התחלתי קצת לחקור על האטרקציה המרכזית של היום - Tree top trekking אשר מאוד המליצו לנו עליה והיתה אמורה להיות אחלה של פעילות לילדים הגדולים. אח״כ התחלתי להכין את כל הצידה לדרך שצריך לבשל/להרתיח כך שהכל יהיה מוכן לאריזה כאשר נצטרך לצאת ולבסוף גם ירדתי למרתף ועשיתי אימון קצר (ג׳פרי הפך את אחד החדרים במרתף לסטודיו ספורט והיו שם משקולות, אופני כושר ועוד).

לקראת 6 בבוקר ראיתי כי לא תהיה לי עוד הזדמנות פז לחקור את כל הטבע שיש מחוץ לבית בקצב ובתנאים שאני רוצה. נעלתי את נעלי הטיולים והחלפתי לבגדי ספורט (היו לי רק קצרים ובחוץ היה קפוא אבל בניתי על זה שכל עוד הגוף בתנועה הכל יהיה בסדר - אם למקומיים זה סבבה אז גם לי אמור להיות).

בחוץ עדיין היה דיי חשוך אבל כבר הכרתי את רוב הדרך על מסלול ה- Spring Creek. המסלול היה דיי בוצי לאחר שבימים האחרונים ירד מעט גשם אבל זה לא כ״כ הפריע לי. לאחר כ- 15 דק׳ ריצה והגעתי למרכז המבקרים של Dundas Valley אשר אילנה מאוד המליצה עליו למקום מנוחה עם קפה ומאפה. אז אומנם לא זכיתי לזה כי פותחים כאן רק ב- 10:00 בבוקר אבל כן הספקתי לראות את המתחם ואת שחזור הרכבת ההיסטורית שעברה כאן לפני כמאה שנה.

המשך הטיול היה לכיוון Sulphur Spring Fountain אשר היה צריך לעבור על חלק מהכביש עפר שבו הגענו לעיירה Dundas בפעם הראשונה. הכל התחיל להתחבר לי מבחינת תפיסה הסביבה וקיבלתי הבנה עד כמה השמורת טבע כאן ענקית. אומנם לבסוף לא יצא לי לראות את המעיין של המים הגופרתיים (בדיעבד ראיתי בגוגל מפות שזהו זרזיף שיוצא מתוך קיר בטון ...) אבל לא רצתי לכאן לשווא שכן יש מכאן חיבור לעוד מסלול טבע בשם Dundas Main Loop אשר גם עליו אילנה המליצה והייתי חייב לראות גם אותו בטיול של הבוקר.

הטבע כאן מאוד מרשים - עצי יער גבוהים וסבוכים שמקנים תחושה קרירה גם בימים החמים של השנה, נחלים זורמים, אוויר צלול, חיות בר משוטטות במרחבים העצומים ועוד (אין דברים כאלו בישראל).

סיימתי את המסלול המעגלי וחזרתי שוב לכיוון מרכז המבקרים (כל מסלולי הטבע הפופולאריים בסוף מובילים לכאן). הזמן ממש טס והייתי צריך כבר לחזור הביתה אז החלטתי במקום לחזור מכיוון שמורת הטבע ולרוץ בקצב של צב (בגלל הבוץ והתוואי של השטח), אני אקח את המסלול הנינוח והמישורי של מסילת הרכבת (Brantford to Hamilton Rail Trail). תו״כ הריצה חלפו עלי פני לא מעט רוכבי אופניים ורצים אחרים (כנראה שהמקומיים מאוד לוקחים ברצינות את עניין הספורט).

חתכתי חזרה לשמורת הטבע דרך Bumble Bee Park ולאחר כ- 5 דק׳ הגעתי חזרה לבית שלנו. בבית כמוכן כולם עוד ישנו וכך יכולתי לסגור את כל עניין הלוגיסטיקה ולהעמיס הכל לרכב.

לאחר שכולם התעוררו, התחלנו בנוהל יציאה הרגיל בטיול - ארוחת בוקר קלילה (לאלו שלא מקיאים ברכב), להתלבש ולאוטו. לא רצינו לשרוף יותר מידי זמן בבית שכן זהו חור שחור שבו הילדים יכולים למצוא פינת משחקים חדשה ולבלות שם זמן רב. 

הנסיעה ל- TreeTop Trekking לא הייתה ארוכה (כ- 35 דק׳) ועברה במרחבים כפריים. 
בכדי להיכנס לאטרקציה, צריך קודם לעבור במחסום הכניסה לשמורת הטבע (מצריך תשלום, אך עבור אלו שהזמינו את האטרקציה - הכניסה בחינם). בדיעבד הבנתי שגובים פה תשלום בעיקר עבור הנופשים שרוצים להגיע לאגם שבמתחם הענקי.

אופק בכפר הטיפוס

חגית לקחה את אור ואופק לסדר את ענייני הלוגיסטיקה (הכל פה מצריך רישום וחתימה על הרבה ניירת שדיי פותרת את המקום אם חס וחלילה קורה משהו חמור, כסת״ח). דיי ניסינו את מזלנו עם אופק אבל בסוף בעלי המקום דיי הקפידו על עניין הגובה ולא ניתן היה לרשום אותו לאטרקציה של הליכה על חבלים בגובה (היה חסר לו כ- 4 ס״מ). נו טוב, אז הלכנו על האטרקציה הנוספת שיש פה - כפר חבלים לגיל הרך (גילאי 2-6). אומנם זה לא מרשים כמו האטרקציה הראשונה אבל הצלחנו להפיק מהמקום את המיטב והעיקר שבסוף היום הילדים אמרו שהם נהנו כאן.

תמונה משפחתית בכפר הטיפוס

טיפ שימושי מס׳ 1
כמעט בכל מקום עם טבע בקנדה, יש לא מעט מעופפים למינהם שעוקצים. גם אם בחוץ מאוד חם, רצוי להצטייד במכנסיים ארוכות ונעלים סגורות. האלטרנטיבה היא להתמרח בלא מעט חומר דוחה יתושים שאת איכותו אני מטיל בספק (לא הזיז ליתושים ודיי נעקצנו גם לאחר שמרחנו חומר). לילדים זה פחות הורגש שכן הם כל הזמן היו בתנועה אבל למבוגרים שביננו שהיו במצב סטטי ולא הגיעו עם בגדים ארוכים - היה לא הכי נעים.

סיימנו את הביקור בכפר החבלים לאחר מס׳ שעות והמשכנו לאטרקציה הבאה - Splash Pads שהיו במרחק 5 דק׳ הליכה משם. הילדים מאוד רצו לעלות על המתנפחים במים (דיי הזכיר את האטרקציה שהיינו בה לפני מס׳ ימים עוד כשהיינו בכפר הנופש ב- Sherkston) אבל זה לא היה זול ואמרנו להם שיש מתקני מים בחינם ממש ליד וזה אמור להיות כיף באותה המידה.

מתנפחים במים

היה כאן מאוד כיף אבל היה צריך בשלב מסויים להתחיל לחזור הביתה.
התקפלנו והתחלנו בנסיעה, כאשר בדרך אנו חולפים על פני לא מעט דוכני פירות וסחורה חקלאית שהיו לצד הכביש. בדקנו במפה וראינו שיש חווה חקלאית מאוד מומלצת על הדרך המובילה לבית שלנו ולשם נסענו. למקום קוראים Lindley's Farm ושם ניתן לרכוש פירות וירקות טריים אשר לא תבייש אף חקלאי בארץ. אור ואופק העמיסו כל טוב וגם אני מצאתי כאן סחורה איכותית שקשה למצוא בסופרים. גולת הכותרת היו קלחוני התירס (1 דולר לאחד) שלא הצריכו בישול וניתן היה לאכול אותם ישר מהשדה והם היו סופר מתוקים.

שלל היום מהחווה האורגנית

חזרנו הביתה שמחים ומרוצים וחשבנו מה עוד אפשר להכניס להיום.
פתחתי גוגל מפות וכבר הרבה זמן רציתי להגיע לנק׳ תצפית מאוד מומלצת על העיירה - Dundas Peak. עכשיו זו ההזדמנות - הילדים אכלו ונחו ויש לנו עוד כמה שעות של שמש.

טיפ שימושי מס׳ 2
בכל הקשור לחניה - הקנדים מאוד מקפידים שלא יחנו במקומות אסורים. ראינו זאת ברחוב שלנו שחצי ראשון של החודש אסור לחנות בצד אחד ובחצי שני של החודש אסור לחנות בצד השני. מה נסגר ? זאת ועוד, כמעט בכל מקום יש שלטים שאוסרים על עצירה לאורך שולי הכביש וכמובן שאסור לחנות בשטח הפרטי של המקומיים (מה שיותר מרגיז זה שרוב המקומות השווים בטבע גובלים בשטחים פרטיים וצריך לחנות רחוק או לשלם על חנייה). אנחנו מצאנו כל מיני פתרונות יצירתיים - בכל מקום שבו יש גינת משחקים, בדר״כ חוקי החניה פחות מחמירים וניתן להשאיר שם את הרכב לכמה שעות. 

החננו את הרכב ב- Cascades Park אחרי שביררנו עם המקומיים שזה חוקי ומשם יש שביל גישה פרוץ (כן המקומיים פשוט חתכו את הגדר בשביל לאפשר גישה נוחה למסלול. האלטרנטיבה היא ללכת לצד הכביש המהיר עד שמתחברים למסלול ...). 

חגית והילדים בתחילת המסלול

לאחר 5 דק׳ של טיפוס וכבר אנחנו בתצפית אל עבר Lower Sydenham Falls ומשם מתחיל טיפוס מתון לעבר הפיסגה במסלול זיגזג. אני לקחתי את אופק ואת נוגה וביחד התקדמנו ראשונים. בשביל שלום בית הוחלט על הפרדת הכוחות בין הילדים וכך זה היה לאורך כל המסלול של היום. בשביל האתגר - ביקשתי מאופק שיספור את כמות המדרגות שיש בעלייה ואח״כ גם יספור את כמות המדרגות בירידה וכך זמן הטיפוס עבר ללא תלונות מיותרות.

בפיסגה יש נק׳ תצפית אל עבר כל עמק Dundas וניתן היה לראות את מגדל המים שממש צמוד לבית שבו אני גרים כעת. גולת הכותרת מנק׳ התצפית היתה לראות ולשמוע את רכבת המסע האינסופית שעוברת על מסילת הרכבת מתחת להר. בהתחלה חשבתי לעצמי שזוהי סתם עוד רכבת מיני רבות שעוברות פה אך ככל שעבר הזמן ראיתי כי כמות הקרונות לא נגמרת (היו למעלה מ- 100 קרונות אם אני לא טועה. פשוט מטורף).

תמונה משפחתית ב- Dundas Peak

הצטלמנו בפיסגה עם הנוף המרהיב והתחלנו בירידה איטית לכיוון הרכב שלנו. גם כאן היתושים לא פסחו עלינו והיינו צריכים ללכת כל הזמן ולא לעצור (בעצירה מיד כמות נכבדה של יתושים קפצו עלינו).   

עצרנו בסופר השכונתי כאן ב- Metro להשלמות והילדים קיבלו משהו מתוק שיתן להם כוח להמשך הערב (דיי הגיע להם לאור היום הארוך שהם עברו). חזרנו אח״כ הביתה שמחים ועייפים וסגרנו את היום. 

מבחר תמונות מיום זה:

splash pads

אור בכפר הטיפוס

חגית והילדים בחווה האורגנית

אופק בטיפוס לפיסגה

הרכבת האינסופית

הנוף מהפיסגה

אור ואופק מקבלים צ׳ופר בסיום הטיול

Nesting Day

היום אפשר לומר שהיה אחד הימים היותר דלילים שהיו לנו בטיול בקנדה.
את הבוקר התחלנו בחיפזון שכן רצינו להספיק להגיע בשעת הפתיחה למרכז לגיל הרך שיש פה בעיירה. לתוכנית קוראים Early On והיא מזכירה את התוכנית ״פרפרים״ שחגית הייתה הולכת לשם עם אור ועם אופק שהיו בגיל של נוגה כשעוד גרנו בת״א.

נסיעה קצרה של 5 דק׳ וכבר אנחנו ב-  Community Center של העיירה. חגית עלתה עם הילדים וטיפלה בכל נושא הרישום ואני הגעתי יותר מאוחר עם כל הציוד והצידה ליום שלם. היות והיום יום שני - במקום הוגשה ארוחת בוקר מפנקת לילדים ולמבוגרים ומי שהכי נהנה מכל הסיפור הזה היו אור ואופק שלא הספיקו לאכול ארוחת בוקר בבית ומיד התנפלו על כל המעדנים, הכריכים והפירות שהוגשו במקום. בין לבין הם גם הספיקו לשחק במשחקייה אבל נוגה דיי היתה עייפה ונרדמה בשלב מסויים.

אני הגדרתי את היום הזה לעבודה. לאחר שפיזרתי את כולם לפעילות במשחקייה, חזרתי לבית והתחלתי לסדר לי את פינת העבודה ולעבוד מול שעון ישראל (היה כבר ערב שם).

לקראת אחר הצהריים אספתי את חגית והילדים מ- Dundas Driving Park שהיה הפארק העירוני הכי גדול בעיירה (יש פה מדשאות רחבות, מס׳ גינות משחקים ואפילו Splash Pads לימים חמים).

לאחר מנוחה קלה בבית, יצאתי עם הילדים לחקור מה יש פה בשכונה שעוד לא ראינו.
אור דיוושה לה בקורקינט במעלה הרחוב עד שהגענו למגדל המים המפורסם של העיירה שרואים אותו מרחוק וממוקם בפארק לא קטן בכלל - Leslie B. Couldrey Park.

אור ליד מגדל המים של Dundas

בשלב הזה כבר החל לרדם גשם ומזל שצפיתי את זה מראש ונתתי את מעילי הגשם שהיו עמי בתיק. חזרנו לכיוון הבית ובזמן שהילדים הגדולים היו בעיסוקם, אני לקחתי את נוגה במנשא ויצאנו לחקור את מעבה היער לאחר שהגשם נחלש.

טיילנו במסלול ה- Spring Creek המקסים שיש אליו גישה מפתח הבית שלנו. נוגה מאוד היתה פעילה ומאוד התלהבה בכל פעם שחלף על פנינו מקומי שטייל עם כלבו. הקנדים הם עם מאוד מנומס ומאוד פתוח לקבל אנשים שמגיעים ממקומות כ״כ רחוקים כמונו. בשלב מסויים שמעתי רעש מתוך היער וצעדנו לראות איזו חיה מסתתרת שם. מסתבר שזאת היתה במבי שכלל לא פחדה מאיתנו והצלחתי ממש להגיע קרוב אליה ולצלם אותה.

במבי שפגשנו באמצע המסלול

סיימנו את הסיבוב ביער וחזרנו הביתה.
חגית החלה כבר עם ההכנות לארוחת הערב המשפחתית (הפכה לחלק בלתי נפרד מהלו״ז בטיול הנוכחי) ולאחר מכן כ״א הלך לעיסוקיו - הילדים הגדולים למקלחות ולישון והמבוגרים לטיפול בנוגה במשמרות. הספקנו מעט לקרוא על האטרקציה המרכזית של מחר אבל לא הספקנו לקדם משהו יותר מידי. דחינו את עניין הבירוקרטיות למחרת.

מבחר תמונות מיום זה:

אור ליד עץ הפיות

Spring Creek

מרכז המבקרים ב- Dundas Valley

Dundas Valley

Spring Creek

Exploring Hammilton

בוקר יום ראשון החל יחסית רגוע. כבר תקופה ארוכה שלא ישנתי כ״כ טוב כפי שאנחנו ישנים כאן בקנדה. כנראה שיש משהו מרגיע בטיול עם אנשים רגועים וטבע מסביב.

התחלתי את הבוקר כרגיל עם ארוחה מפנקת לכל המשפחה - חביתות, פלטת גבינות, יוגורטים וירקות חתוכים. היום יש לנו נסיעה יחסית נוחה אז אמרתי לאור שהיא יכולה לאכול מה שהיא רוצה כי בדר״כ יש לה בחילות (במיוחד אם היא אוכלת לפני הנסיעה).

תחנה ראשונה של היום היתה הטירה ההיסטורית - Dundurn Castle אשר ממוקמת בעיר הבירה של המחוז, הלא היא Hammilton.

Dundurn Castle

מה שמאוד יפה כאן בקנדה זה שכל האטרקציות מאוד מונגשות ומאוד מקפידים על סדר, ארגון וניקיון. בשום שלב לא ראיתי אנשים צופרים או רבים על חניה, המדשאות ירוקות ודואגים לכיסוח הדשא על בסיס שבועי.

חגית בדקה בפייסבוק וראתה שהיום יש פעילות בגינת תבלינים שצמודה לטירה. החלטנו קודם לבדוק את הפעילות ורק אח״כ להיכנס לסיור המודרך בטירה (סיור יוצא כל שעה). הפעילות של היום בגינה הועברה ע״י מתנדבות בלבוש של פעם אשר הסבירו על הצמחים שגדלים כאן בגינה ועל החיות והזוחלים שאפשר למצוא בסביבה. אור נשארה עם חגית ובדקו את הפעילות על האדמה והזוחלים ואני ביחד עם נוגה ואופק לקחנו עלון עם שלל צמחים וחיות שצריך למצוא ברחבי הגינה הגדולה.

אור ואופק בגינה הציבורית

העברנו ככה קרוב לשעה ובזמן הזה חגית פגשה ישראלי לשעבר שבמקור היה בכלל חרדי (נולד למשפחה חרדית בשכונת מאה שערים) ואיכשהו יצא בשאלה והגיע לכאן עם הבנות שלו. הוא נתן לנו מס׳ טיפים להמשך הטיול ונפרדנו ממנו לשלום.

בחוץ החל לטפטף וזה היה הסימן שלנו ללכת לאטרקציה המרכזית במתחם - הטירה.
שילמנו מחיר כניסה למשפחה (כ- 40 דולר) וזה הקנה גם כניסה למוזיאון המלחמה שהיה במרחק הליכה קצר (היה סגור שסיימנו כאן בטירה ולא מצאנו זמן בהמשך הטיול לחזור לכאן בשנית).
לא היינו צריכים לחכות יותר מידי לסיור המודרך וקיבלנו מדריכה חייכנית שהסבירה בהתלהבות על המקום כאילו זה היום הראשון שלה בעבודה.

Dundurn Castle

טיפ שימושי מס׳ 1
כמו בכל טירה ומקום היסטורי בקנדה עם מדרגות, צריך להיערך מראש שאת העגלה של התינוק/ת (לאלו שיש תינוקות עם עגלה) צריך להשאיר בכניסה ואת התינוק/ת צריך לסחוב בידיים. מאוד מומלץ להביא מנשא למקומות כאלו. זה לא שהמקומיים נגד ילדים קטנים, פשוט כל המקומות ההיסטוריים לא מונגשים כי לא תמיד ניתן לבנות מעליות ... 

חגית והילדים מחוץ לטירה

סיימנו את הסיור עם טעם טוב והילדים יצאו להתרוצץ במתחם הענקי ולפרוק אנרגיה שהצטברה בזמן הסיור בטירה וההקשבה להסברים שהם לא כ״כ הבינו (אני לא מאשים אותם).
היות ומחשיך כאן מאוד מאוחר והיה לנו לפחות עוד כמה שעות פנויות, החלטנו לצעוד לכיוון מרכז העיר, היכן שיש מסעדות ובתי קפה. פתחתי גוגל מפות וראיתי שיש בית קפה מאוד מומלץ Ola Bakery אך היום היה יום ראשון וכל המסעדות נסגרו מוקדם (18:00).

בדיעבד יכול להיות שהיינו צריכים לנסוע ברכב ולא לצעוד ברגל שכן הילדים הגדולים החלו לרטון ולפתוח במעין שביתה איטלקית. אנחנו הצבנו להם עובדה כי אם הם לא יזיזו את הרגליים אז המסעדה תיסגר (מה שהיה באמת נכון) ואיכשהו הצלחנו להגיע לבית הקפה לקראת 17:40. חגית הזמינה עוגת שוקולד ואני פלאן (מאוד טעים) אך היינו צריכים לאכול מהר שכן אחרי כמה דק׳ כבר רמזו לנו שהבית קפה נסגר בקרוב (כאשר מצויין ששעת הסגירה ב- 18:00, זה אומר שהמסעדה ננעלת בשעה הזו וכמה דק׳ לפני כן כבר מתחילים ״לגרש״ לקוחות החוצה).

בשלב הזה חגית לקחה את אור והן נכנסו לעוד חנויות לקנות דברי מתיקה שונים ואני לקחתי את אופק ונוגה והתחלנו לחזור לכיוון פארק השעשועים שחלפנו על פניו בדרך למרכז העיר - Central Park.  
אופק הראה את כישורי הטיפוס שלו על שלל המתקנים בפארק ובשלב מסויים גם אור וחגית הגיעו ואני ניצלתי את הזמן שכולם כאן משחקים והתחלתי לצעוד רגלית לכיוון הרכב שנשאר בחניה של הטירה (משהו כמו 2 ק״מ של הליכה).

אופק בפארק בהמילטון

יצא לי לצעוד בחלקים הפחות נעימים לעין של העיר המילטון - יצא לי לראות לא מעט חסרי בית שהקימו עיר אוהלים בכניסה ל- Central Park, וכן שמתי לב כי רוב האוכלוסייה כאן בכלל מהגרים (מוסלמים, אסייתים וכדומה). זהו ניגוד מוחלט לאיזור התיירותיים והנעימים למראה כמו כאן באיזור הטירה.

חזרתי לרכב ולאחר נסיעה קצרצרה ואספתי את כולם מהפארק. 
את המשך הערב לאחר שחזרנו הביתה העברנו בסידורי לוגיסטיקה, ארוחת ערב ומקלחות.

מבחר תמונות מיום זה:

אני ואופק בכניסה לטירה

אור ואופק מתפעלים משאבת מים

משחק בגינה הציבורית

פקח יפה בגינה הציבורית

Dundurn Castle

Dundurn Castle

אור ב- Dundurn Castle

אופק ואור משחקים ב- Dundurn Castle

Exploring Dundas

את יום שבת החלטנו לעשות ממש באיזי ובעיקר לסיים עם כל מיני סידורי לוגיסטיקה שליוו אותנו כבר כמה ימים. עדיין מצאנו את עצמנו חוקרים את הבית הענקי ואת כל הדברים שמותר להשתמש והדברים שאסור (לא היה בידיוק שלט שאוסר על כך אבל הנחנו שאם חדר או ארון מסויים סגור, כנראה שג׳פרי ואילנה כנראה לא רצו שנחטט להם להם שם).

מעט על השכונה והבית שלנו ב- Dundas

הבית שבו אנו מתגוררים כעת נמצא במיקום מושלם עבור חובבי הטבע שביננו. עצם העובדה שממול לבית יש כניסה לשמורת הטבע הענקית עם שלל מסלולי הטיול מאוד עזרה לי כשהייתי צריך זמן לנקות את הראש ולחשוב על ענייני עבודה. השכונה מאופיינת בבתים פרטיים בני 3 קומות (סטנדרט) כאשר בקומת המרתף יש בדר״כ חדר עבודה (כ״א בוחר לעצמו את רמת הגימור והאבזור) ויתר המרתף הענקי משמש מעין חדר משחקים או Man Cave לאלו שמבינים בעניין. בקומת הכניסה יש סלון, מטבח עם פינת ישיבה וכן חדר כביסה עם חיבור מהיר ונוח לחניה/מחסן. בקומה העליונה ממוקמים חדרי השינה (יש בתים עם 4 חדרי שינה כמו שלנו והסטנדרט זה 3 חדרים). כמו ברוב העיר, גם כאן בשכונה יש לא מעט תמרורי עצירה (לפעמים יכול ממש להעיק) והודות לנימוסי הנהגים פה, אפשר בהחלט לשלוח את הילדים לשחק בחוץ ואפילו לרכב על אופניים ללא חשש.

אז איך אני יודע את כל הפרטים האלו על הבית והשכונה ?
ככל שעבר הזמן פה בקנדה, התחשק לי יותר ויותר לברוח מהמדינה שהפכה לכ״כ לא נעימה ולעבור למקום קצת יותר נעים ופסטורלי. מתוך סקרנות פתחתי אתרי תיווך שונים וראיתי איזו סחורה הם מציעים. זה לא סוד שקנדה לא הכי זולה וגם בשנים האחרונות חלה עלייה פשוט מטורפת ברמת המחירים כאן (אפילו המקומיים כבר מתלוננים על כך שלפני כמה שנים עוד היה סביר אך היום המצב פשוט קשה). הייתי בטוח שלא יהיה לנו סיכוי לרכוש כאן בית, אך הותפעתי לגלות שלמרות הכל - בית ממוצע בשכונה כאן (שנחשבת לשכונה דיי טובה בעיר) עולה בין 600 אלף ל- 800 אלף דולר, סדר גודל של דירת 4 חדרים (במקרה הטוב) בישראל בעיר במרכז הארץ (חוץ מת״א כמובן).

אז מה הטריק ? למה לא לעבור לקנדה מחר ?
הסיבה הפשוטה היא שחוקי ההגירה לכאן לא פשוטים בכלל. קראתי לא מעט בבלוגים של קהילות ישראלים שהגיעו לקנדה כי יש תנאים מקילים לקבלת ויזת לימודים (בן הזוג השני יכול לעבוד בזמן שהשני לומד) ואח״כ אפשר להישאר ולעבוד עוד קצת עם אזרחות זמנית ואז לבקש בקשה לאזרחות קבועה. כמובן שיש עוד תנאים מקילים על הגירה בדמות - קבלת נק׳ זיכוי עבור מעבר לפרובינציות מרוחקות ונידחות או אם אתם עם מקצוע מבוקש (רופאים, מורים, שרברבים וכדומה). עובדי הייטק כנראה פחות צריך כאן. יצא לנו לפגוש מס׳ ישראלים שהגיעו לכאן זה עתה (רופאים) אך הם לא יכולים לרכוש בית כי הם אינם אזרחי המדינה וצריכים לשכור דירה ולשלם לא מעט כל חודש (3000 דולר). 

את הבוקר התחלנו עם נסיעה לספרייה הכי קרובה שפתוחה בשבת (עדיין 20 דק׳ נסיעה). 
לקח לי כמה דק׳ להתאפס על הנהיגה ברכב ה- SUV של ג׳פרי ואילנה (Ford Escape Hybrid) וממש נהניתי לנהוג בו בכל התקופה שהיינו כאן ב- Dundas. 

הספרייה העירונית כאן בשכונת Waterdown מאוד מרשימה - יש חדרי קריאה אטומים לרעש, מבחר עצום של ספרי קריאה מאוד עדכניים (מצאתי כאן לפחות 4 ספרים של הסופר האהוב עלי - David Baldacchi אשר בכלל לא הגיעו לספרייה אצלנו בנתניה או לרשת סטימצקי) אבל גולת הכותרת של הספרייה היתה מדפסת תלת-מימד שהדפיסה בלייב יצירות דקורטיביות (כאשר אנחנו הגענו המדפסת הדפיסה פסל של אל יווני או משהו בסגנון).

אור ואופק הלכו לפינת המשחקים לגיל הרך (יותר התאים לנוגה) וכאשר ביקשתי מהאחראית לבדוק אם אפשר להוציא את משחקי הקופסה - מיד הם רצו ושיחקו במשחקים שיותר מתאימים לגילאים שלהם. אופק מאוד התלהב שהיה כאן מונופול בסגנון של סופר מריו (הוא מאוד חזק בזה) ורצה שאשחק איתו. כמובן שהסכמתי (היתה לי ברירה?) אבל לאחר כמה דק׳ ילד מקומי ראה אותנו משחקים והתעניין אם גם הוא יוכל להצטרף. למה לא אמרתי ואופק התחיל להסביר לו את החוקים שכן הוא לא הכיר מונופול ולא הכיר את סופר מריו.

בהדרגה אני ייתרתי את עצמי מהמשחק ואפשרתי לאופק לשחק לבד עם ילד בשם Cole אשר הוא מעולם לא פגש ולנהל איתו דו שיח באנגלית. זאת היתה אחת החוויות שלנו בטיול לראות איך שני הבנים באותו הגיל משחקים וכלל לא רבים ומצליחים להבין אחד את השני. אחרי המונופול הבנים עוד המשיכו לשחק משחקי דימיון והיה ממש קשה להפריד בינהם (שכן היו לנו עוד תוכניות להיום).

אחרי כמה שעות טובות בספרייה נפרדנו לשלום מ- Cole ומשפחתו (החלפנו טלפונים אך בהמשך הטיול לא הסתדר לנו להיפגש בשנית ואופק מאוד התבעס מכך). עלינו לרכב והמשכנו למסע קניות מפלצתי בסופר הענקי של Walmart שהיה מעבר לכביש.

מיד בכניסה לסופר יש סניף קטנטן של Macdonalds (איך לא) והילדים מיד צרחו שהם רעבים ומאוד רוצים ארוחת ילדים. נו טוב לפחות מחירי הארוחות כאן סבירים בניגוד לשחיטה במחירים של הארץ. בזמן הזה חגית לקחה עגלת סופר והתחילה במלאכה ללא הסחות הילדים ואנחנו נשארנו לאכול בסניף. 

היות ויש לנו רכב גדול ובית עם מטבח מאובזר ושהות של 3 שבועות עם ילדים רעבים תמידית, לקחנו 2 עגלות סופר גדולות והעמסנו את כל הדברים שהיינו צריכים ועוד מלא שטויות שהילדים התעקשו שהם חייבים (לצורך שלום בית הסכמנו לבסוף). סך הקניות בסוף היום עמד על פחות מ- 1200 ש״ח וזה היה פשוט מפתיע שכן קנייה של כמות כזו גדולה של אוכל וציוד הייתה עולה לנו בארץ לפחות פי 2 ! 

חזרנו לבית והתחלנו במלאכת פריקת השקיות (שקיות ירוקות כמובן). הילדים מאוד עזרו לנו ויכולנו להתכונן כבר לארוחת הערב, מקלחות ושינה.

מבחר תמונות מיום זה:

תוכנייה בספריה העירונית

Welcome Dundas

היום זה היום האחרון שלנו כאן בצימר הקומפקטי והמפנק ב-  Sherkston.
לא תיכננו הרבה לבוקר זה שכן היינו צריכים לסדר ולנקות את כל הבית לפני שאנו עוזבים. עוד אתמול בערב חגית התחילה עם הכביסות של כל מה שאפשר היה לכבס ואני קיפלתי את רוב הציוד ובגדים לתוך המזוודות.

הספקתי עוד לעשות סיבוב ברכב הגולף ביחד עם נוגה לעבר ה- Community Center ולחוף הצמוד. מעין סיבוב פרידה מהמקום שהיה לנו כ״כ כיף בו בשבוע החולף. נוגה כבר הראתה סימנים שהיא צריכה לאכול ונאלצנו לחזור לצימר.

אני ונוגה בטיול בוקר 

ברגע שהילדים הגדולים התעוררו עשינו הפסקה לארוחת בוקר ואח״כ חגית לקחה את הילדים לסיבוב עם רכב הגולף לעבר הפעילות היומית שהייתה במרכז המסחרי. אני ניצלתי את השקט לסגור פינות אחרונות עם הנקיונות, להעמיס את כל הציוד לרכב (מילאתי את המיצובישי הקטנה עד אפס מקום) ולנעול את הצימר (השארתי את המפתח הראשי ב- lockbox ליתר המסתור כפי שסוכם עם הדיירים).

אספתי את כל המשפחה ויצאנו בפעם האחרונה מ- Sherkston לעבר היעד הבא בשלנו בטיול שילווה אותנו ב- 3 השבועות הקרובים. הנסיעה צפונה היתה ברובה באותה הדרך שהגענו לכאן משדה התעופה, קרי - שדות חקלאיים, טורבינות רוח, אסמים אדומים ענקיים והרבה הרבה ירוק נעים לעין. כל בית כבר במרחבים הענקיים יש לו שטח עצום (רואים זאת לפי הגינון הסביבתי ולפעמים גם לפי הגידור מסביב).

עצירה ראשונה להתרעננות היתה בעיירה קטנה וחביבה בשם Binbrook אשר במחוז המילטון.
הילדים יצאו לחלץ עצמות ובשלב מסויים גם הזכירו שהם רעבים. פתחתי גוגל מפות ומצאתי פיצרייה נחמדה בסביבה שקיבלה ציונים לא רעים - Binbrook Pizza. בפעם הראשונה בטיול התוודעתי לשיטת החישוב של הקנדים בכל הקשור לאוכל - ברירת המחדל ביחידות מידה היא בליברות (פאונד) ולא בקילוגרמים כפי שאנו רגילים. רציתי להזמין את מנת הדגל של המקום לי ולילדים (Chicken Wings) אבל דיי התלבטתי כמה. בסוף הוחלט על הזמנת מספר מנות קטנות ואם צריך נזמין עוד, שהסתבר שהחלטה נכונה שכן זה שהילדים אומרים שהם רעבים לא אומר בהכרח שהם יטרפו מנות כמו שמבוגרים רעבים יאכלו.

הביקור במסעדה היה לא רע אבל מעט יקר לטעמי (בהמשך הטיול נוכחתי לדעת כי אלו המחירים בכל מקום כאשר אוכלים בחוץ, לא זול בכלל). התקפלנו בחזרה לרכב והמשכנו בנסיעה רגועה (אני עדיין התרגלתי לחוקי התנועה שחלקם נראו לי מוזרים ביחס למה שנהוג בארץ). כעת אנו במחוז Hammilton הענקי שבו נגלה עוד הרבה הרפתקאות חדשות (אגיע לזה בהמשך הבלוג) וגם כאן התנועה זורמת ואין אנשים גסים על הכביש.

לקראת סוף הנסיעה, נכנסנו לעיירה ציורית בשם Ancaster שממש נמצאת בחיק הטבע. דיי היה לי מוזר שגוגל מפות לוקח אותנו בכביש עפר כדרך הראשית - Sulphur Springs Rd, אבל זאת לא היתה טעות. מסתבר שהרבה דרכים ראשיות כאן עוברות בחיק הטבע (מעין כביש נופי שיש בישראל רק הרבה הרבה יותר יפה) ולא רצו להרוס יותר מידי עם סלילה של כביש אספלט, לכן השאירו דרכי עפר.

הנסיעה בדרך הנופית היתה פשוט משגעת - המון עצים וצמחייה ירוקה מסביב, כמעט ולא היתה תנועה (בחלקים גדולים היינו היחידים) וכל מי שנוסע כאן לא ממהר (גם בגלל מגבלת המהירות של 40 קמ״ש וגם בגלל שיש כ״כ הרבה מה לראות תו״כ הנהיגה).

יצאנו משמורת הטבע (Dundas Valley) ולאחר נסיעה קצרצרה על כביש מודרני ואנו בעיר החדשה שלנו שבה נגור בשבועות הקרובים - העיירה Dundas. ג׳פרי ואילנה (הדיירים שעימם עשינו חילופי דירות) השאירו לנו בית 3 קומות שהיה מאובזר ומוכן לכניסה של משפחה והבית היה ממוקם ממש בכניסה לשמורת הטבע (Dundas Creek) ברחוב Bridlewood Dr.

מהר עזרתי לפרוק את כל הציוד מהרכב השכור ונסעתי להחזיר אותו בסניף העירוני של Enterprise. הסיבה היחידה שהשכרנו רכב בצורה עצמאית ורק דרך חברת השכרה זו היתה שהם היחידים שהיה להם סניף החזרה בעיירה Dundas (במרחק סביר של הליכה). כמובן שזה עלה לנו הרבה יותר לעומת אם היינו משכירים מראש מהארץ (עם חברת עופרן לדוגמא) אבל אילוצי הטיול גרמו שכך זה צריך להיות. שעת ההחזרה הרישמית היתה 16:30 ואני הגעתי ממש ב- 16:20. הבחור שקיבל אותי בדק את הרכב קלות אבל אמר לי שבגלל שרכשתי ביטוח ביטול השתתפות עצמית (ועוד הרבה ביטוחים אחרים ויקרים) - לא נורא גם אם הייתי מחזיר את הרכב עם מס׳ שריטות חדשות (מה שלא קרה בפועל).

לאחר סיום הבירוקרטיות בחברת ההשכרה, פתחתי שוב את גוגל מפות ורציתי לוודא שאכן יש מסלול הליכה בטבע אשר יוביל אותי בחזרה אל הבית שלנו. ואכן - ממגרש החניה של חברת ההשכרה יש שער קטן שהוביל לתוך מסלול הליכה ביער ואני התחלתי במסע הרגלי. לאחר 10 דק׳ הליכה המסלול חצה כביש עירוני ומיד נכנס לאחד המסלולים היותר מרשימים שיש לעיירה להציע - מסלול מסילת הרכבת ההיסטורי שחיבר בין המילטון לברנדפורט (Hamilton - Brantford Rail Trail).

דרך הנוף לבית שלנו

מעט על מסלול Hamilton - Brantford Rail Trail

בעבר הרחוק היו ב- Dundas Valley רכבות משא אשר הובילו סחורה והופעלו ע״י קיטור (מאוד מזהם את הסביבה). את הסחורה היו מובילים מנמל המילטון ועד לערים הפנימיות ביבשת ולצורך כך היה צריך למצוא איזור שטוח יחסית ומאוד ארוך שיאפשר לרכבות לנסוע בביטחה. כיום יש רכבות משא ארוכות אשר פועלות בתוואי אחר ואת המסלול ההיסטורי לאורך עשרות קילומטרים הפכו לדרך טבע עבור חובבי ספורט למינהם (אופניים, ריצה וכדומה) או עבור אנשים שרוצים להתנייד באופניים בין ערים שונות לצורך הגעה לעבודה או לכל סיבה אחרת שלא מצדיקה שימוש ברכב מזהם. באמצע שמורת הטבע של Dundas Valley בנו מרכז מבקרים (Dundas Valley Trail Centre) אשר ניתן לראות חלק מפסי הרכבת ההיסטורית וכן בקרון משוחזר. מאוד מומלץ !

בשלב מסויים הייתי צריך לחתוך ולרדת משביל הרכבת הנינוח אל עבר מעבה היער דרך פארק ענקי שכולל בתוכו מגרש כדורגל, גינת משחקים ועוד שטח עצום, ירוק ומטופח שאין לי מושג עד היום למה הוא משמש (Sanctuary Park). המשכתי לצעוד לאורך הנחל (Spring Creek Trail) ועליתי אל עבר הרחוב של הבית שלנו (ישנן מספר כניסות/יציאות משמורת הטבע לעיר). סה״כ חוויה לא רעה להתנייד ברגל כאן. רוב הדרך היתה בשמורת הטבע ואפילו דרך מסילת הרכבת היתה מוקפת בעצים שהקנו צל והקלו על עומס החום.

גינת משחקים על הדרך

בבית חגית והילדים התחילו להתרגל לבית החדש. המעבר מדירה בעיר נתניה לבית פרטי 3 קומות עם חצר ענקית הוא לא נתפס. לקראת הערב (מחשיך פה לקראת 21:30 !) יצאנו לסיבוב לחקור מה יש פה בשכונה והגענו במקרה לאירוע קהילתי לתושבי השכונה במדשאה של בית הספר התיכון שיש פה ממש בהמשך הרחוב. הילדים מיד הלכו ושיחקו במס׳ דוכני משחקים ועם בועות הסבון ואח״כ החליטו שהם רוצים להתגלגל מראש הגבעה על הדשא הרך. העיקר שיהיו מרוצים.

מסתבר שהיה אמור להיות מוקרן כאן סרט בהמשך הערב, אבל לא היינו ערוכים לכך (האנשים שפה הגיעו מצויידים מראש בביגוד ארוך, אוכל ונישנושים וכן מחצלות וציוד קמפינג). עשינו סיבוב נוסף בשכונה וחזרנו לבית. לאחר התארגנות קלה עם מקלחות וארוחת ערב נוספת יצא לנו סוף סוף לסגור את היום שהתחיל בכבר הנופש ב- Sherkston והסתיים בעיירה  Dundas.   

סרטון סיכום של Sherkston Shores:

מבחר תמונות מיום זה:

הסלון בצימר שלנו

המטבח בצימר שלנו

אור ונוגה במרתף

המרתף בבית שלנו

המטבח בבית שלנו

חגית ונוגה בחדר שלה

הסלון בבית שלנו

חדר העבודה שלי

חדר השינה של המבוגרים

Last Days at Sherkston [part 2]

איך הזמן טס לו כאשר נהנים. אין דרך לתאר כמה כיף פה בכפר הנופש ואני דיי מבין למה המקום קיבל את כל התהילה שלו. פשוט ברגע שמגיעים - לא רוצים לצאת ...

הבוקר החל ממש באיזי - לאחר א.ב והתארגנות נסענו עם רכב הגולף לפעילות המשפחתית במרכז המסחרי הקטן. אור ואופק עשו יצירות נוספות ביחד עם חגית ואני לקחתי את נוגה לטיול הרדמה בעגלה.

עשיתי סיבוב ענקי ברחבי מרבית כפר הנופש וגיליתי לא מעט שכונות קרוואנים טובות יותר וטובות פחות (אני קורא להם שכונות סלם בשל העובדה כי הן צפופות, אין פרטיות בין השכנים והגינות של כל צימר ממש לא מטופחות ביחס ליתר הגינות בכפר הנופש).

צימר מושקע שמצאתי בטיול

שמתי לב כי כל בעל רכב שנוסע כאן ממש נזהר כאשר הוא צריך לעקוף הולכי רגל או נוסעי רכב גולף. אי כאן צפירות, אין צעקות, פשוט הנהגים מחכים בסבלנות ולא מתלוננים. חבל שבארץ המצב לא כך.

המשכתי בטיול הרגלי הנינוח עם נוגה והגענו עד למתחם הספורט (ליד מגרש הכדורסל). אני עשיתי אימון קצרצר ונוגה התרווחה לה בשקט בעגלה. פשוט ילדה מקסימה שנותנת נחת להורים שלה (ברוב הזמן). אור, אופק וחגית נסעו בזמן הזה עם רכב הגולף לחקור מה יש בצד השני של כפר הנופש ומצאו גינת משחקים מאוד גדולה ובילו שם זמן רב (לילדים היה חסר גינה לפרוק בה אנרגיה וכמעט ואין כאן כאלו).

לקראת הצהריים התכנסנו כולנו לכיוון הצימר והתחלנו במלאכת הכנת ארוחת הצהריים. אור ואופק עזרו לי להכין את המנגל (בשרים וירקות על הגריל) וחגית טיפלה בנוגה וסידרה את הצימר שהפך לממש מבולגן מאז שהגענו לאן. 

ארוחה משפחתית בצימר

החלטנו לאכול הפעם במרפסת ולנצל את השמש החמימה. הצימר והגינה/מרפסת ממש התאימו לנו מבחינת האבזור והשימושיות. בהחלט מישהו כאן עשה עבודה נכונה.

לקראת אחר הצהריים חגית נחה בצימר עם נוגה ואני לקחתי את אור ואופק לחוף החולי הקרוב עם ציוד חוף (שימשייה, כלי עבודה, אוכל ומגבות) והתחלנו לבנות ארמונות בחול. כפי שציפיתי - גם כאן הילדים השקיעו שעות רבות בחפירה בחול ועיצוב ארמונות ותעלות מים. בשלב מסויים אני וחגית התחלפנו ואני חזרתי לצימר לעבוד קצת (כן אני בטיול הזה גם עובד). הספקתי לערוך מס׳ שיחות זום עם אנשים מהארץ (בישראל השעה כבר היתה מאוחרת) ואז הילדים עם חגית חזרו.

משחקים בחול

כרגיל הכנו א.ע משפחתית ולאחר קינוח מתוק כ״א התפנה לו לעיסוקיו וסיימנו את היום היחסית רגוע שהיה לנו בטיול עד כה. מחר אנחנו עוזבים את הצימר וקצת חבל כי הזמן פה ממש עובר מהר.  

מבחר תמונות מיום זה:

טיול ברחבי כפר הנופש

המרפסת בצימר שלנו

נוגה נהנית בצימר

משחקים בחול

עמדת המנגל שלנו