ברקואה - הקדמה
בעודנו מנסים להתאושש מההשכמה המוקדמת, בחוץ כבר חיכתה לנו מונית "עממית" ומודרנית שתיקח אותנו לשדה התעופה המשני שמחוץ להוואנה - Playa Baracoa. תו"כ הנסיעה, חגית שוחחה מעט עם צמד הנהגים ונודע לנו כי המונית שאנו נוסעים בה עולה הון תועפות במחירים מקומיים (26,000 קוק !) והממשלה גוזרת כאן קופון רציני, שכן המכונית הייתה לפני 10 שנים מונית חוקית בבעלות המדינה וכעת היא נמכרת במחיר אסטרונומי לשימוש המגזר הפרטי.
במקרה, שמנו לב כי שעת הטיסה שלנו הייתה ב- 10:00 ולא ב- 12:00 ולמרות שלנהג לא היה מושג איך להגיע לשדה התעופה מהכביש הראשי (הלכנו לאיבוד מס' פעמים וטוב שהיה לי GPS), הצלחנו לבסוף להגיע בזמן ואף לנוח מעט טרם המטוס המריא.
מעט על Playa Baracoa
זהו שדה תעופה מאוד קטן במונחים עולמיים ומאוד אופייני לאורח החיים בקובה - צנוע, מיושן אך עם אופי ייחודי. בכדי להגיע בטיסה ל- Baracoa, נדרש להגיע לשדה התעופה זה במונית בלבד. בכמו בכל תחנה מרכזית ושדה תעופה בקובה, גם בטרמינל זה יש קיוסק המוכר חטיפים ושתייה קלה במחירים מאוד נוחים (אין בעיה להעלות אוכל חיצוני לטיסה). מה שכן, המטוסים המקומיים המיושנים הם זכר לאימפריה הסובייטית שהייתה כאן עד שנות ה- 90 (עד היום לא שדרגו את צי המטוסים בגלל האמברגו האמריקאי).
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם בדרככם לטיסת פנים בקובה, קחו בחשבון שבטרמינל הטיסות היוצאות אין הרבה מה לעשות. רצוי להביא ספר טוב או להתחכם כמונו ולהגיע מעט לפני שעת הטיסה המקורית. כמו באוטובוסים, גם בטיסות מומלץ להביא בגד חם, שכן עם ההמראה, כל תא הנוסעים מוקפא ממיזוג האוויר המיושן.
בדרך לברקואה, המטוס עצר לחניית ביניים ב- Holguin (שעתיים טיסה מהוואנה). גם בשדה תעופה קטן זה לא היה הרבה מה לעשות. לאחר שעה נוספת של טיסה וכבר אנו נוחתים בשדה התעופה המקומי של ברקואה, אשר מרוחק מעט ממרכז העיירה הצנועה.
דרכי התניידות בברקואה
עם נחיתתנו בשדה התעופה, גילינו דרך התניידות חדשה, זולה ומקורית - Bici Taxis.
כמו ב- Vinales, גם כאן חיכתה לנו בעלת הקאסה עם יציאתנו מטרמינל הטיסות הנכנסות והזמינה עברונו נהגי אופניים שייקחו את 2 המזוודות ואותנו עד למרכז העיירה. בגיגוד לערים אחרות בקובה, מונית האופניים כאן מאוד פופולארית וזולה (1 קוק לנסיעה) וכמעט ולא ראיתי מוניות ממונעות או אוטובוסים שמסתובבים בעיר עצמה. 15 דק' של חוויה במושב האחורי של האופניים וכבר אנו בכניסה לקאסה (הדרך מהשדה לעיר היא בירידה).
מעט על הקאסה ב- Baracoa
אחת ההחלטות הנבונות שעשינו ב- Vinales היה להזמין את הקאסה
המצויינת של Yirelsy & Sesar. מה שמאוד אהבנו כאן היה המיקום (צמוד לרחוב הראשי של העיירה), המרפסת עם הנוף המהמם לעבר El Yunque, הארוחות השוות (בוקר וערב) שעד היום אני מדמיין אותן, היחס החם שזכינו אלינו מצד בעלת הבית ועוד. המחיר גם היה מאוד הוגן - 20 קוק ללילה ראשון ו- 15 קוק לכל לילה לאחר מכן.
הרבה מטיילים מעדיפים לחסוך את הביקור בעיירה זו (מפאת המרחק הרב באוטובוס מעיר הבירה), אך אני וחגית התעקשנו להגיע לכאן ועד היום אנו לא מצטערים על החלטה זו.
האטרקציות המרכזיות של ברקואה
El Yunque
קשה לפספס את ״הר השולחן״ שנמצא בצמוד לעיירה. אומנם הוא לא מפורסם כמו המקור שבדרום אפריקה, או ליתר דיוק בקייפטאון, אך עדיין יש בו משהו ייחודי ששווה להגיע עד לכאן בכדי לראותו.
טיפ שימושי מס׳ 2
באם ברצונכם לטפס על ״הר השולחן״ הקובני, ניתן להירשם באחת סוכנויות התיירים שבמרכז העיירה (רצוי יום קודם לכן), והם ידאגו לתחבורה הלוך ושוב. קחו בחשבון כי הטיפוס מצריך נעלי הרים מתאימות ונדרש כושר בסיסי. לא לשכוח בגדי רחצה, שכן בסיום המסלול - עוצרים להתרחץ בנהר המוביל להר. עלות הסיור: 16 קוק.
כחלק מטיול יום, אני וחגית הצטרפנו לצמד מטיילים מקנדה ואנגליה ויחד עם המדריך המקומי התחלנו בצעידה נינוחה לעבר ההר. הצעידה ביער הטרופי מאוד הזכירה לי את הטיולים בנפאל ובניו זילנד וגם כאן תפס אותנו מבול קצר ברגע שהתחלנו לחצות את הנהר.
הטיפוס לפסגת ההר היה לא פשוט, אך בסופו של דבר המאמץ היה שווה - נוף יפייפה ופתוח לכל האיזור. הירידה חזרה למטה הייתה קצת פחות נעימה כי היה הרבה בוץ במסלול שגרם ללא מעט החלקות.
El Castillo
המבצר המפורסם של ברקואה. כיום הוא משמש כמוזיאון ומלון וכן מכיל ונק׳ תצפית מאוד טובה על כל מפרץ ברקואה והעיר עצמה. אני וחגית בהתחלה חשבנו להזמין כאן חדר, אך התנאים המעולים בקאסה (והמחיר הלא זול במלון) גרמו לנו להתחרט מיד.
מאוד מומלץ להגיע לכאן בשקיעה.
Casa dek Chocolate
בית השוקולד המפורסם של כל האיזור. למעשה יש 2 חנויות שוקולד אשר צמודות אחת לשנייה. אחד משמש כמוזיאון וחנות שוקולדים לתיירים, בעוד השני משמש יותר כבית קפה למקומיים. לא לדאוג, שני המקומות מצויינים ומוכרים שוקולד באיכות ממש גבוהה.
טיפ שימושי מס׳ 3
באם הזדמן לכם ואתם בעיירה ברקואה, קחו בחשבון כי איזור זה נחשב לממלכת השוקולד. כאן יצא לנו לטעום את השוקולד הכי טוב בקובה. חבל רק שלא קנינו מספיק מזכרות לארץ. עד היום אני זוכר את הבחורה המקומית שמכרה חבילות שוקולד בתחנה המרכזית בגרושים ואני אמרתי לעצמי שאקנה את השוקולד בהמשך הטיול. בטעות זו אני נזכר עד היום ...
Melancon
הטיילת העתיקה של ברקואה. לא תיארתי לעצמי כמה אמיתי המראות שראיתי כאן לעומת הסיפורים ששמעתי טרם הנסיעה לקובה. טיול לאורך הטיילת מזכיר נשכחות ונראה כי באמת הזמן עצר כאן מלכת (מאז שהסובייטים עזבו את המדינה). מצד אחד יש אץ הים הקאריבי עם יותר סלעים מאשר שובר גלים ומהצד השני לא מעט בנייני "רכבת" מתפרקים שהסובייטים השאירו. מי שלא התמזל מזלו, מתגורר בפחון מתפרק. חוויה בלתי נשכחת !
בסוף הטיילת ניצב לו פסל של כריסטופר קולומבוס שהיה הזר הראשון שגילה את ברקואה והמקומיים רוחשים לו כבוד והערצה עד היום.
Playa Manguana
אחד החופים הפופולאריים עבור אלו שטרחו והגיעו עד לכאן. ממוקם צפונית לעיירה ונדרשת מונית (15 ק"מ, 30 דק' נסיעה) בכדי להגיע הנה. בקלות רבה ניתן להזמין מונית ממרכז ברקואה בכל שעות היום. בחוף עצמו יש לא מעט ״חינטרוסים״ אשר מחכים לטרף קל (תיירים עם כסף) ולא מפסיקים לנדנד עם מכירת סחורה שכלל אנו לא מעוניינים בה (חוץ מממתק הקוקוס במחיר מגוכח של 0.5 קוק, הלא הוא Cucurucho).
אני חייב לציין כי ממתק הקוקוס היה אחד מלהיטי קובה שעד היום אני לא שוכח !
חבל רק שלא קניתי מספיק צידה ומזכרות לארץ כי חוץ מכאן - לא ניתן היה למצוא ממתק זה !
מחזה נוסף שעד היום אני לא אשכח מהמקום היה - "כלב חזיר".
מסתבר שהמקומיים מאמצים חזירים כחיות מחמד, ובזמן שרחצנו בים, הגיע "חזיר מחמד" לפינות הישיבה שלנו והחל לרחרח בחפצים של 2 התיירים שהגיעו עמנו במונית.
טיפ שימושי מס׳ 4
באם ברצונכם להגיע לחוף מנגואנה, תתמקחו על מחיר הנסיעה במונית !
יש בברקואה עודף של מוניות והנהגים לא יבחלו באף אמצעי בכדי להוריד במחיר (ולפעמים גם לגנוב לקוחות מנהגים אחרים) ולתת לכם שירות.
Playa Baracoa
החוף המיוחד של ברקואה, אליו מגיעים בעיקר מקומיים. נמצא בסוף הטיילת ליד אצטדיון הבייסבול שגם אותו השאירו הסובייטים וכיום הוא מוזנח ועל סף התמוטטות. החוף עצמו מאוד שקט (לאלו המחפשים קצת נחת מאותם "חינטרוסים" אשר שורצים בחוף התיירים השני - Manguana), וכן יש בו ציליות כך שצריך להביא רק מחצלת או לונג לשבת עליו.
Museo Municipal del Fuerte Matachin
המוזיאון המפורסם של ברקואה. כאן ניתן למצוא אוסף נדיר שאין כמותו בעולם של שיריוניות, צדפות וכונכיות אשר משו מן המצולות וכיום מוצגים כאן לקהל הרחב. אם הגעתם עד לברקואה, מאוד מומלץ להקדיש כשעה ולהגיע לראות את המיצגים הנדירים שיש כאן.
CASA de la Trova
מועדון הטרובה המפורסם והפופולארי של העיירה המנומנמת. בכל ערב מופיעה כאן להקה שונה אשר מנגנת מוסיקה מקומית וייחודית. עלות כניסה: 1 קוק.
CASA de la Cultura
בית האומנות של ברקואה. במהלך היום מתקיימים כאן שיעורי מוסיקה עבור נגנים מתחילים ובערב יש הופעה של להקה אורחת. כאן ניתן ללמוד/לשפר את ריקוד הסלסה שלכם. אני וחגית במקרה מצאנו צמד מקומי שמאוד שמח לעזור לנו (בעיקר לעזור לי) וללמד מס' תנועות חדשות בריקוד הסלסה. מחיר שיעור: 7 קוק (ניתן גם להתמקח).
אינטרנט בברקואה
במרכז העיירה, בסניף של חברת הטלפונים הלאומית, ניתן למצוא מסופי אינטרנט שניתן לגלוש בהם. באם יש ברשותכם כרטיס אינטרנט שקניתם במקום אחר, לא לדאוג - ניתן להשתמש בו גם כאן (ובכל מקום אחר בקובה).
מסעדות בברקואה
ברקואה מצטיינת בשלל מאכלי הים המצויינים (גם לאלו שצמחוניים או טבעוניים יש לא מעט להציע).
מסעדות אשר הותירו רושם חיובי ושווה להזכירן היו:
* La-Terraza: מסעדה עם נוף מהמם לעבר מפרץ ברקואה (מומלץ להגיע מעט לפני
השקיעה ולשבת לאכול על הגג). יש שלל מאכלי ים אשר הבולט מעל כולם היה רוטב
חלב הקוקוס (עוף/בקר/דגים) המעולה.
* Yirelsy & Sesar: המטבח המעולה של בעלת הקאסה. כמעט בכל ערב חזרנו לאכול כאן בשל
המגוון, הטריות והניחוחות המעולים של האוכל שרק מישהי עם ניסיון רב (וטעם טוב) יכולה
להרים.
דרכי התניידות מברקואה
בעונת הטיולים העמוסה, חובה לשריין מראש את אוטובוס ה- Viazule (רצוי יום-יומיים לפני העזיבה בפועל), שכן יכול להיות מצב לא נעים של תפוסה מלאה ויש רק 2 אוטובוסים ביום שיוצאים מכאן. היות שאני וחגית הגענו טרם השיא, אפשר היה להזמין כרטיסים לאוטובוס באותו היום (בקופת הכרטיסים של התחנה המרכזית. עלות נסיעה: 15 קוק).
לאחר מס' ימים מהנים, נאלצנו לארוז את חפצינו ובצער רב לעזוב את המקום הנפלא שקוראים לו ברקואה. בעלת הקאסה הזמינה עבורינו מונית-אופניים עבור המזוודות שלנו (1 קוק נסיעה) וברגל אני וחגית צעדנו עד לתחנה המרכזית, דרך הסימטאות הציוריות והטיילת המוזנחת.
מבחר סרטונים ממקום זה:
מבחר תמונות ממקום זה:
לאלבום התמונות המלא על Baracoa אנא לחצ/י כאן
לאלבום התמונות המלא על El Yunque אנא לחצ/י כאן
בעודנו מנסים להתאושש מההשכמה המוקדמת, בחוץ כבר חיכתה לנו מונית "עממית" ומודרנית שתיקח אותנו לשדה התעופה המשני שמחוץ להוואנה - Playa Baracoa. תו"כ הנסיעה, חגית שוחחה מעט עם צמד הנהגים ונודע לנו כי המונית שאנו נוסעים בה עולה הון תועפות במחירים מקומיים (26,000 קוק !) והממשלה גוזרת כאן קופון רציני, שכן המכונית הייתה לפני 10 שנים מונית חוקית בבעלות המדינה וכעת היא נמכרת במחיר אסטרונומי לשימוש המגזר הפרטי.
במקרה, שמנו לב כי שעת הטיסה שלנו הייתה ב- 10:00 ולא ב- 12:00 ולמרות שלנהג לא היה מושג איך להגיע לשדה התעופה מהכביש הראשי (הלכנו לאיבוד מס' פעמים וטוב שהיה לי GPS), הצלחנו לבסוף להגיע בזמן ואף לנוח מעט טרם המטוס המריא.
 |
| Habana Int. airport |
 |
| Our freezing plane |
מעט על Playa Baracoa
זהו שדה תעופה מאוד קטן במונחים עולמיים ומאוד אופייני לאורח החיים בקובה - צנוע, מיושן אך עם אופי ייחודי. בכדי להגיע בטיסה ל- Baracoa, נדרש להגיע לשדה התעופה זה במונית בלבד. בכמו בכל תחנה מרכזית ושדה תעופה בקובה, גם בטרמינל זה יש קיוסק המוכר חטיפים ושתייה קלה במחירים מאוד נוחים (אין בעיה להעלות אוכל חיצוני לטיסה). מה שכן, המטוסים המקומיים המיושנים הם זכר לאימפריה הסובייטית שהייתה כאן עד שנות ה- 90 (עד היום לא שדרגו את צי המטוסים בגלל האמברגו האמריקאי).
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם בדרככם לטיסת פנים בקובה, קחו בחשבון שבטרמינל הטיסות היוצאות אין הרבה מה לעשות. רצוי להביא ספר טוב או להתחכם כמונו ולהגיע מעט לפני שעת הטיסה המקורית. כמו באוטובוסים, גם בטיסות מומלץ להביא בגד חם, שכן עם ההמראה, כל תא הנוסעים מוקפא ממיזוג האוויר המיושן.
בדרך לברקואה, המטוס עצר לחניית ביניים ב- Holguin (שעתיים טיסה מהוואנה). גם בשדה תעופה קטן זה לא היה הרבה מה לעשות. לאחר שעה נוספת של טיסה וכבר אנו נוחתים בשדה התעופה המקומי של ברקואה, אשר מרוחק מעט ממרכז העיירה הצנועה.
 |
| Baracoa |
 |
| Baracoa |
דרכי התניידות בברקואה
עם נחיתתנו בשדה התעופה, גילינו דרך התניידות חדשה, זולה ומקורית - Bici Taxis.
כמו ב- Vinales, גם כאן חיכתה לנו בעלת הקאסה עם יציאתנו מטרמינל הטיסות הנכנסות והזמינה עברונו נהגי אופניים שייקחו את 2 המזוודות ואותנו עד למרכז העיירה. בגיגוד לערים אחרות בקובה, מונית האופניים כאן מאוד פופולארית וזולה (1 קוק לנסיעה) וכמעט ולא ראיתי מוניות ממונעות או אוטובוסים שמסתובבים בעיר עצמה. 15 דק' של חוויה במושב האחורי של האופניים וכבר אנו בכניסה לקאסה (הדרך מהשדה לעיר היא בירידה).
מעט על הקאסה ב- Baracoa
אחת ההחלטות הנבונות שעשינו ב- Vinales היה להזמין את הקאסה
המצויינת של Yirelsy & Sesar. מה שמאוד אהבנו כאן היה המיקום (צמוד לרחוב הראשי של העיירה), המרפסת עם הנוף המהמם לעבר El Yunque, הארוחות השוות (בוקר וערב) שעד היום אני מדמיין אותן, היחס החם שזכינו אלינו מצד בעלת הבית ועוד. המחיר גם היה מאוד הוגן - 20 קוק ללילה ראשון ו- 15 קוק לכל לילה לאחר מכן.
 |
| Me & Yirelsy |
 |
| Our Casa |
הרבה מטיילים מעדיפים לחסוך את הביקור בעיירה זו (מפאת המרחק הרב באוטובוס מעיר הבירה), אך אני וחגית התעקשנו להגיע לכאן ועד היום אנו לא מצטערים על החלטה זו.
האטרקציות המרכזיות של ברקואה
El Yunque
קשה לפספס את ״הר השולחן״ שנמצא בצמוד לעיירה. אומנם הוא לא מפורסם כמו המקור שבדרום אפריקה, או ליתר דיוק בקייפטאון, אך עדיין יש בו משהו ייחודי ששווה להגיע עד לכאן בכדי לראותו.
טיפ שימושי מס׳ 2
באם ברצונכם לטפס על ״הר השולחן״ הקובני, ניתן להירשם באחת סוכנויות התיירים שבמרכז העיירה (רצוי יום קודם לכן), והם ידאגו לתחבורה הלוך ושוב. קחו בחשבון כי הטיפוס מצריך נעלי הרים מתאימות ונדרש כושר בסיסי. לא לשכוח בגדי רחצה, שכן בסיום המסלול - עוצרים להתרחץ בנהר המוביל להר. עלות הסיור: 16 קוק.
 |
| View to El Yunque |
 |
| Crossing the river |
כחלק מטיול יום, אני וחגית הצטרפנו לצמד מטיילים מקנדה ואנגליה ויחד עם המדריך המקומי התחלנו בצעידה נינוחה לעבר ההר. הצעידה ביער הטרופי מאוד הזכירה לי את הטיולים בנפאל ובניו זילנד וגם כאן תפס אותנו מבול קצר ברגע שהתחלנו לחצות את הנהר.
הטיפוס לפסגת ההר היה לא פשוט, אך בסופו של דבר המאמץ היה שווה - נוף יפייפה ופתוח לכל האיזור. הירידה חזרה למטה הייתה קצת פחות נעימה כי היה הרבה בוץ במסלול שגרם ללא מעט החלקות.
El Castillo
המבצר המפורסם של ברקואה. כיום הוא משמש כמוזיאון ומלון וכן מכיל ונק׳ תצפית מאוד טובה על כל מפרץ ברקואה והעיר עצמה. אני וחגית בהתחלה חשבנו להזמין כאן חדר, אך התנאים המעולים בקאסה (והמחיר הלא זול במלון) גרמו לנו להתחרט מיד.
מאוד מומלץ להגיע לכאן בשקיעה.
 |
| El Castillo |
 |
| El Castillo |
Casa dek Chocolate
בית השוקולד המפורסם של כל האיזור. למעשה יש 2 חנויות שוקולד אשר צמודות אחת לשנייה. אחד משמש כמוזיאון וחנות שוקולדים לתיירים, בעוד השני משמש יותר כבית קפה למקומיים. לא לדאוג, שני המקומות מצויינים ומוכרים שוקולד באיכות ממש גבוהה.
טיפ שימושי מס׳ 3
באם הזדמן לכם ואתם בעיירה ברקואה, קחו בחשבון כי איזור זה נחשב לממלכת השוקולד. כאן יצא לנו לטעום את השוקולד הכי טוב בקובה. חבל רק שלא קנינו מספיק מזכרות לארץ. עד היום אני זוכר את הבחורה המקומית שמכרה חבילות שוקולד בתחנה המרכזית בגרושים ואני אמרתי לעצמי שאקנה את השוקולד בהמשך הטיול. בטעות זו אני נזכר עד היום ...
Melancon
הטיילת העתיקה של ברקואה. לא תיארתי לעצמי כמה אמיתי המראות שראיתי כאן לעומת הסיפורים ששמעתי טרם הנסיעה לקובה. טיול לאורך הטיילת מזכיר נשכחות ונראה כי באמת הזמן עצר כאן מלכת (מאז שהסובייטים עזבו את המדינה). מצד אחד יש אץ הים הקאריבי עם יותר סלעים מאשר שובר גלים ומהצד השני לא מעט בנייני "רכבת" מתפרקים שהסובייטים השאירו. מי שלא התמזל מזלו, מתגורר בפחון מתפרק. חוויה בלתי נשכחת !
בסוף הטיילת ניצב לו פסל של כריסטופר קולומבוס שהיה הזר הראשון שגילה את ברקואה והמקומיים רוחשים לו כבוד והערצה עד היום.
 |
| Melancon |
 |
| Melancon |
Playa Manguana
אחד החופים הפופולאריים עבור אלו שטרחו והגיעו עד לכאן. ממוקם צפונית לעיירה ונדרשת מונית (15 ק"מ, 30 דק' נסיעה) בכדי להגיע הנה. בקלות רבה ניתן להזמין מונית ממרכז ברקואה בכל שעות היום. בחוף עצמו יש לא מעט ״חינטרוסים״ אשר מחכים לטרף קל (תיירים עם כסף) ולא מפסיקים לנדנד עם מכירת סחורה שכלל אנו לא מעוניינים בה (חוץ מממתק הקוקוס במחיר מגוכח של 0.5 קוק, הלא הוא Cucurucho).
אני חייב לציין כי ממתק הקוקוס היה אחד מלהיטי קובה שעד היום אני לא שוכח !
חבל רק שלא קניתי מספיק צידה ומזכרות לארץ כי חוץ מכאן - לא ניתן היה למצוא ממתק זה !
 |
| Cucurucho |
מחזה נוסף שעד היום אני לא אשכח מהמקום היה - "כלב חזיר".
מסתבר שהמקומיים מאמצים חזירים כחיות מחמד, ובזמן שרחצנו בים, הגיע "חזיר מחמד" לפינות הישיבה שלנו והחל לרחרח בחפצים של 2 התיירים שהגיעו עמנו במונית.
טיפ שימושי מס׳ 4
באם ברצונכם להגיע לחוף מנגואנה, תתמקחו על מחיר הנסיעה במונית !
יש בברקואה עודף של מוניות והנהגים לא יבחלו באף אמצעי בכדי להוריד במחיר (ולפעמים גם לגנוב לקוחות מנהגים אחרים) ולתת לכם שירות.
Playa Baracoa
החוף המיוחד של ברקואה, אליו מגיעים בעיקר מקומיים. נמצא בסוף הטיילת ליד אצטדיון הבייסבול שגם אותו השאירו הסובייטים וכיום הוא מוזנח ועל סף התמוטטות. החוף עצמו מאוד שקט (לאלו המחפשים קצת נחת מאותם "חינטרוסים" אשר שורצים בחוף התיירים השני - Manguana), וכן יש בו ציליות כך שצריך להביא רק מחצלת או לונג לשבת עליו.
 |
| Me & Hagit in Playa Baracoa |
 |
| Soviet Stadium |
Museo Municipal del Fuerte Matachin
המוזיאון המפורסם של ברקואה. כאן ניתן למצוא אוסף נדיר שאין כמותו בעולם של שיריוניות, צדפות וכונכיות אשר משו מן המצולות וכיום מוצגים כאן לקהל הרחב. אם הגעתם עד לברקואה, מאוד מומלץ להקדיש כשעה ולהגיע לראות את המיצגים הנדירים שיש כאן.
 |
| Matachin Museum |
 |
| Matachin Museum |
CASA de la Trova
מועדון הטרובה המפורסם והפופולארי של העיירה המנומנמת. בכל ערב מופיעה כאן להקה שונה אשר מנגנת מוסיקה מקומית וייחודית. עלות כניסה: 1 קוק.
CASA de la Cultura
בית האומנות של ברקואה. במהלך היום מתקיימים כאן שיעורי מוסיקה עבור נגנים מתחילים ובערב יש הופעה של להקה אורחת. כאן ניתן ללמוד/לשפר את ריקוד הסלסה שלכם. אני וחגית במקרה מצאנו צמד מקומי שמאוד שמח לעזור לנו (בעיקר לעזור לי) וללמד מס' תנועות חדשות בריקוד הסלסה. מחיר שיעור: 7 קוק (ניתן גם להתמקח).
 |
| Learning Salsa |
אינטרנט בברקואה
במרכז העיירה, בסניף של חברת הטלפונים הלאומית, ניתן למצוא מסופי אינטרנט שניתן לגלוש בהם. באם יש ברשותכם כרטיס אינטרנט שקניתם במקום אחר, לא לדאוג - ניתן להשתמש בו גם כאן (ובכל מקום אחר בקובה).
מסעדות בברקואה
ברקואה מצטיינת בשלל מאכלי הים המצויינים (גם לאלו שצמחוניים או טבעוניים יש לא מעט להציע).
מסעדות אשר הותירו רושם חיובי ושווה להזכירן היו:
* La-Terraza: מסעדה עם נוף מהמם לעבר מפרץ ברקואה (מומלץ להגיע מעט לפני
השקיעה ולשבת לאכול על הגג). יש שלל מאכלי ים אשר הבולט מעל כולם היה רוטב
חלב הקוקוס (עוף/בקר/דגים) המעולה.
* Yirelsy & Sesar: המטבח המעולה של בעלת הקאסה. כמעט בכל ערב חזרנו לאכול כאן בשל
המגוון, הטריות והניחוחות המעולים של האוכל שרק מישהי עם ניסיון רב (וטעם טוב) יכולה
להרים.
 |
| Baracoa Gulf |
 |
| Me & Hagit in El Yunque Summit |
דרכי התניידות מברקואה
בעונת הטיולים העמוסה, חובה לשריין מראש את אוטובוס ה- Viazule (רצוי יום-יומיים לפני העזיבה בפועל), שכן יכול להיות מצב לא נעים של תפוסה מלאה ויש רק 2 אוטובוסים ביום שיוצאים מכאן. היות שאני וחגית הגענו טרם השיא, אפשר היה להזמין כרטיסים לאוטובוס באותו היום (בקופת הכרטיסים של התחנה המרכזית. עלות נסיעה: 15 קוק).
לאחר מס' ימים מהנים, נאלצנו לארוז את חפצינו ובצער רב לעזוב את המקום הנפלא שקוראים לו ברקואה. בעלת הקאסה הזמינה עבורינו מונית-אופניים עבור המזוודות שלנו (1 קוק נסיעה) וברגל אני וחגית צעדנו עד לתחנה המרכזית, דרך הסימטאות הציוריות והטיילת המוזנחת.
מבחר סרטונים ממקום זה:
מבחר תמונות ממקום זה:
לאלבום התמונות המלא על Baracoa אנא לחצ/י כאן
לאלבום התמונות המלא על El Yunque אנא לחצ/י כאן
 |
| Habana Airport |
 |
| Our Casa |
 |
| Baracoa |
 |
| Playa Baracoa |
 |
| Playa Baracoa |
 |
| Baracoa |
 |
| Village near El Yunque |
 |
| Crossing the river |
 |
| Coca Shell |
 |
| Our local guide |
 |
| El Yunque |
 |
| El Yunque Summit |
 |
| El Yunque Summit |
 |
| Local kiosk |
 |
| Matachin Museum |
 |
| Hagit in Matachin Museum |
 |
| Columbus Statue |
 |
| Matachin Museum |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה